תן גם לילד "זמן אוויר"

כשאנו בונים הסכם עם הילד לגבי זמן מסך או שעת שינה או עזרה בבית או חטיפים... כדאי שפרק הזמן שיינתן לילד "להשמיע את קולו" בשיחה, יהיה זהה לזמן שאנו ניקח לעצמנו. כלומר אם בשיחה ההורה אומר 10 משפטים, חשוב לאפשר לילד גם לומר 10 משפטים.

כל אחד מהצדדים יחלוק את המחשבות והרגשות שלו על הנושא. השתדלו להימנע ממצב בו הילד חש שאתם "חופרים" או לא מאפשרים לו "להשחיל" מילה בשיחה.

כשהאחד מדבר על השני להקשיב ולהימנע מלהגן, לשתף או להסביר את דעתו עד שיגיע תורו לדבר. בצורה זו אנחנו נותנים דוגמא אישית של תקשורת מכבדת, בדרך לבניית הסכם שבסבירות גבוהה יתממש ויוביל לפתרון הבעיה.