מה לעשות בזמן אמת ????

הורים מבינים שצריך לעשות פתרון בעיות בזמן רגוע, אבל הם תמיד שואלים "מה לעשות בזמן אמת?" להלן מספר פתרונות לזמן אמת: לפעול. רודולף דרייקורס, תלמידו של אדלר, המליץ לפעול ולהשתמש ב"לשון" של הנעל במקום לְדַבֵּר ולהשתמש ב"לשון" של הפה. לדוגמא: קחו את הילד כשהוא צורח וחגרו אותו בכסא הבטיחות או הרחיקו את הילד המשתולל מהאזור החברתי. בזמן רגוע הסבירו: אני מצטער שלקחתי אותך בכוח ושבכית. מה נעשה אחרת מחר? לוותר. אני לא רוצה לקלח אותך בכוח או תוך כדי בכי, אז הערב נוותר על המקלחת. נדבר על זה מחר כששנינו רגועים, כי במשפחה שלנו אנחנו מקפידים על הגיינה אישית. להחליף משימות: לא ברור לי למה אתה לא רוצה לזרוק את הזבל/להרים את הלגו. אני אעשה את זה. אתה יכול בבקשה במקום זה למלא מים/לערוך שולחן? לתת בחירה. חשוב ש2 האופציות יהיו טובות. כשאנחנו חוצים את הכביש אתה יכול להחזיק לי את היד או להחזיק את העגלה. לעצור הכל, לתאר את הבעיה ולחכות כמה דקות. אני רואה שאתה עייף, בוא נחכה כמה דקות כדי שתנוח, ואח"כ נמשיך את ההליכה (במקום להרים את הילד או לסחוב את האופנים שלו). לבקש עזרה מהילד. יש לי בעיה. צריך לצאת עכשיו ואני צריך את עזרתך עם...אני מבין שאני לא יכול לגרום לך לעשות...מה יעזור לך... להסביר מה אתה מוכן לעשות ומה אתה לא מוכן לעשות. כשהחבר מגיע אני מוכן שתשחקו בפלייסטיישן שעה וחצי במקום שעה. אני לא מוכן שזו תהיה הפעילות היחידה שלכם. לאפשר תוצאות טבעיות. אפשרו לילד לקחת משחק יקר/שביר לגינה והסבירו מראש שאתם לא קונים חדש.

למה ילדים בוחרים בהתנהגות "איומה" כשזה רע לכולם?

ילדים רוצים להרגיש שרואים אותם, שהם שווי ערך ומשמעותיים. כשהדרך לתחושת השייכות חסומה ולא זמינה, הם בוחרים בטעות בדרכים עקיפות ושליליות כדי להרגיש שייכים. רודולף דרייקורס פיתח את תאוריית הפסיכולוגיה האינדיבידואלית של אלפרד אדלר לגישה מעשית וחילק את ההתנהגויות המפריעות ל4 קטגוריות: העסקת יתר, מאבק כוח, נקמה והימנעות. אתם מוזמנים להדפיס את הטבלה שעוצבה באדיבות דור שביט, לשים אותה על המקרר ולהשתמש בה כתזכורת לדרכי עידוד ולפתרונות מועילים.

למה הילד פורש ולא מתמודד?

מהי הימנעות? הימנעות היא מטרה מוטעית בה הילד מרגיש שהוא לא מסוגל לעשות שום דבר היטב ולכן הוא לא ינסה. הילד מרגיש שייך כשהוא משכנע את ההורים לא לצפות ממנו לכלום, וההורה המיואש מרחם על הילד ומרגיש חסר אונים. הימנעות כוללת מצב בו הילד מרים ידיים עקב קושי בלימודים, בעיית במשקל, בדידות חברתית או התמודדות עם פחדים.   איך אפשר לעזור לילד? חשוב לעודד את הילד ולהסתכל עליו כאדם עם מסוגלות, חוסן ויכולת התאוששות. עידוד כולל קבלת הילד ללא תנאי. חשוב שההורה יקבע לעצמו קצב פעולה ריאלי ויבין שמדובר בתהליך שיקח זמן. מומלץ ליצור בדמיוננו דימוי חיובי של הילד. תאי העצב במוח יצרו חיווטים חדשים שיעזרו לנו לפתוח דף חדש ולהיפטר מ"פשעי עבר". איך אפשר לעודד את הילד? בהימנעות כדאי לעודד תנועה בצעדים קטנים. צעד קטן לילד שמתקשה בקריאה יהיה להקריא לו ספרים. צעד קטן לילד שמתקשה חברתית יהיה לארגן מפגש חברים קצר, אחת לשבוע ורק עם חבר אחד. צעד קטן לילדה עם בעיית השמנה יהיה לבצע בדיקות דם ולהיפגש עם תזונאית. צעד קטן עם קושי בלימודים יהיה לבדוק אם יש לקות למידה, לשאול את הילד איזה מקצוע הוא רוצה לשפר או להעזר במורה פרטי. האם מומלץ לפנות לעזרה מקצועית? בהחלט. טיפול  CBT קצר יכול לעזור עם פחדים. מרשם תרופתי מפסיכיאטר יכול לעזור לילד להתמודד טוב יותר עם משימות החיים וטיפול פסיכולוגי יכול לעזור לילד להתמודד עם קשיים רגשיים וללוות אותו במשברים.

לקריאת פוסט מעיתון הארץ המסביר מה עושים במצב של הימנעות...

איך יוצאים ממאבק כוח?

מאבק כוח הוא מצב בו הילד מרגיש שייך רק כשהוא הבוס וכשאף אחד לא מחליט עליו. ההורה מנסה לגרום לילד לשתף פעולה והילד מרגיש קטן ונחות. מה המחיר שנשלם בסגנון יחסים של מאבק כוח? החרבת היחסים, הסלמה למצב של נקמה, ואיבוד יכולת השפעה, כי הילד יפעל בסגנון אנטי או דווקא. איך יוצאים ממאבק כוח? מרחיבים את התנאי. דמיינו שהחוק הוא גומיה ומייצג תנאי צר. כדי לצאת מהמאבק אנחנו נרחיב את התנאי ואת מסגרת החשיבה. תנאי צר אומר אתה חייב לסיים את כל האוכל ותנאי רחב תקשיב לגוף שלך מתי אתה שבע. תנאי צר אומר "אתה הולך לישון עכשיו ולא יוצא מהחדר" ותנאי רחב מאפשר לילד לקרוא ספרים במיטה. תנאי צר אומר לילד שקודם מכינים שיעורים או קודם משחקים עם החבר ורק אח"כ מפעילים פלייסטיישן ותנאי רחב מאפשר לילד לקבל החלטות לגבי הלו"ז. ילדה בת 3 נזפה בהורים ואמרה להם לחזור לסדנה, כי הם הפסיקו לעשות הרחבות בבית. עד כמה אפשר להרחיב את התנאי? לעתים ההורה מרחיב את התנאי יותר מדי והגומיה נקרעת. בשלב הזה אנחנו כועסים וזו אינדיקציה שהגזמנו. חשוב להקשיב לקול הפנימי שלנו ולהבין מה מתאים לנו ומה לא. בזכות הגמישות המחשבתית האווירה בבית תשתפר, סגנון היחסים יהיה מבוסס על שיוויון ערך ונזכה בשיתוף פעולה.

לקריאת פוסט מעיתון הארץ המסביר איך מפסיקים להיאבק בילדים ועוברים לשיתוף פעולה?

מה עושים כשילד מרביץ או מתחצף להורה?

בזמן הכעס מתרחקים מהילד ובזמן רגוע משקמים את היחסים. למה הילד בוחר בהתנהגות נקמנית? כי הוא פגוע. מאבקי הכוח עם ההורה  הסלימו לכיוון של נקמה. הילד חווה רצף של חוויות מייאשות הכוללות איומים, עונשים, התניות וחוסר כבוד. מהי התנהגות נקמנית? אלימות, חוצפה, שקרים, גניבות, בריחה מהבית וגם  הפרעות אכילה או פגיעה עצמית. איך עוצרים התנהגות נקמנית? כשילד מרביץ להורה נתפוס לו את היד  ונאמר: "אני לא מרשה שירביצו לי ואני הולך עכשיו לשתות מים". כשילד משתולל בבית ניתן לו חיבוק דוב ונאמר, "אני מבין שאתה כועס, אני אוהב אותך ושומר עליך ועל הבית". כשילד מתחצף נאמר "אני רואה לאן השיחה הזו הולכת ובוחר לסיים אותה כרגע" או "האנרגיה הזו לא מתאימה, נדבר אח"כ". איך אפשר לשקם את היחסים? נחפש הזדמנויות לעודד את הילד.   נשאל מה הוא היה רוצה לשנות ביחסים, ונראה אם לפחות בחלק מהדברים אפשר לבוא לקראתו. נפנה זמן לבלות ביחד. נחבק וננשק גם אם זה מרגיש קצת מאולץ. ונפתח אצלו אינטרס חברתי, כדי שירגיש משמעותי ויהיה מרוכז בתרומה לאחר ולא בסבל האישי שלו. נכין ביחד ארוחת ערב, נבקש עזרה עם המחשב או נתנדב ביחד בעמותה. שיקום היחסים מצריך סבלנות. חשוב שנבין מה החלק שלנו בבעיה, ונפסיק עם הכוחניות, העונשים וחוסר הכבוד אל הילד.

לקריאת פוסט מעיתון הארץ המסביר מה עושים עם ילד שרוצה לפגוע...

למה ילדים בוחרים בהתנהגות "איומה" כשזה רע לכולם?

כל ילד רוצה להרגיש שרואים אותו, שהוא שווה ערך ומשמעותי ויעשה הכל כדי לקבל התייחסות. כשדרך המלך להרגיש שייך חסומה הוא יבחר בטעות באחת מ4 דרכים עקיפות ושליליות. העסקת יתר היא מטרה מוטעית בה ההורה מותש והילד מרגיש שייך רק כאשר מתייחסים אליו או משרתים אותו. מאבק כוח היא מטרה מוטעית בה ההורה כועס והילד מרגיש שייך רק כשהוא הבוס ולא מחליטים עליו (חס וחלילה). בנקמה, הילד מרגיש שייך כשהוא פוגע בהורה פיזית או רגשית. הימנעות היא המטרה המוטעית הרביעית בה ההורה מיואש והילד מרגיש שייך כשהוא מרים ידיים. למה הילדים בוחרים להשתייך בדרך שלילית? כשילד קטן אוכל יפה הוא לא מקבל התייחסות, אבל כשהוא מגיע לארוחה שבע ולא אוכל הוא מגלה שמשחקים איתו באווירון ומקריאים ספרים. עבור הילד מדובר בתגלית שלא תסולא בפז והוא מגבש הבנה בסיסית מוטעית שיותר משתלם לא לשתף פעולה. איך הילד בוחר איזו התנהגות מפריעה הכי "משתלמת"? לילד יש פלייליסט כשכל שיר מייצג התנהגות מפריעה. הוא בודק איזה שיר מבטיח החזר גבוה על ההשקעה ואיזה שיר מגיע למצעד הפזמונים. הוא בוחר בין יללות, שקרים, גניבות, דחיינות, בכי, או אפילו תיקים, גמגום ובעיות גמילה. איך יוצאים מהמעגל השלילי? כשההורה עושה special time עם הילד הוא מרגיש אהוב ורצוי, כשההורה מגייס אותו לעזור בבית הילד מרגיש משמעותי. וכשההורה מעודד אותו לעצמאות הוא מרגיש מסוגל וגדול. ככל שניצור יותר חוויות מעצימות וחיוביות יהיה לילד פחות צורך לפעול בצורה מוטעית ושלילית.

לקריאת פוסט מעיתון הארץ המסביר למה ילדים בוחרים בהתנהגות "איומה" כשזה רע לכולם?....