למה הילדים חייבים לעבוד בחופש?

 

הורים רבים אומרים: "אנחנו לא עבדנו בילדות ויצאנו בסדר. לילדים יש את כל החיים לעבוד." אבל קשה להשוות בין הילדות שלנו לזו של ילדינו. הדור הנוכחי גדל בעולם של התמכרויות והתנהגויות בסיכון ועבודה בקיץ היא דרך ליצור משמעות ולשמור עליהם פיזית ונפשית. מכיוון שרבים מהמתבגרים עושים את צעדיהם הראשונים בעולם העבודה, הם זקוקים לעזרה שלנו במציאת עבודה ולהכוונה שלנו במספר נושאים חשובים: תאום השכר מראש ובכתב (אפילו בהודעת ווטסאפ) וידוי שהתשלום הוא לא פחות משכר מינימום קבלת תשלום עבור תקופת התלמדות, ישיבות עבודה והשתלמויות ניהול מעקב אחר שעות העבודה ועדכון המעסיק באופן שבועי תאום מועד התשלום מראש ובכתב נקודה למחשבה, לא מכבד לעשות מניפולציה ולשלם לחבר שכאילו משלם לילדים על עבודה שהם עושים עבורו.

משרד העבודה - הזכויות המגיעות לבני נוער עובדים

מה זה NeuroArts ?

 

NeuroArts, נוירוארט, הוא תחום מחקר מדעי בין-תחומי שבודק איך חוויות אמנותיות משפיעות באופן מדיד על המוח והגוף ומשפרות את מערכת העצבים, הדם, הנשימה, החיסון, האנדוקרינית ואת המצב הפסיכולוגי. יצירת אמנות יכולה להפחית באופן משמעותי את רמת הקורטיזול, הורמון הסטרס. ביקור במוזיאונים יכול להפחית בדידות ולהגביר יכולות קוגניטיביות. שירה וזמזום מפעילים את עצב הואגוס שמרגיע את הגוף, מאט דופק ומסדיר נשימה. נגינה מגדילה את מספר הסינפסות והחומר האפור במוח שתומך ביכולות קוגניטיביות. מצרפת 18 טיפים לשילוב אומנויות בשגרת היומיום:  הפכו את האמנות לפעולה יומית ביתית. הזמינו את הילד ליצור ללא שיפוטיות. השתמשו באמנות כדרך לוויסות רגשי “צייר לי איך אתה מרגיש”. עודדו יצירה בעמידה או בתנועה תוך כדי הקשבה למוזיקה. ציירו או רקדו ביחד. בקרו יחד במוזיאון. אל תתקנו את הציורים של הילדים. אמרו "ספר לי על זה" במקום "מה זה?" אל תיבהלו מבחירה בצבע שחור. אל תשוו בין היצירות של הילדים. אל תמהרו לסיים יצירה, כי "החביתה מתקררת". אפשרו להתלכלך עם צבעי מים/ידיים/גואש. עודדו התנסות בחימר, חול ובצק. הכינו ביחד פלסטלינה ביתית. שלבו חומרים טבעיים (עלים, אבנים). עודדו חוג נגינה אפילו אם לא מתאמנים במהלך השבוע. אפשרו כל תקופה להחליף כלי נגינה. סרקו את היצירות במחשב במקום "להעלים אותם".

תרגיל סריקת איברים

מיינדפולנס, קשיבות, הוא תרגול של הפניית תשומת הלב לרגע הנוכחי בלי שיפוטיות. במקום לכאוב על חלב שנשפך בעבר או לדאוג מהעתיד, אנחנו מתרגלים נוכחות בהווה. תרגול סריקת איברים הוא כלי פשוט ויעיל לשחרור מתח, הרגעה ושיפור איכות השינה. אפשר לתרגל אותו לבד, והוא גם מצוין לפני השינה עם ילדים. במהלך התרגול מפנים תשומת לב לחלקי הגוף, מכפות הרגליים ועד הראש, תוך כדי נשימה איטית. אין צורך לשנות דבר בגוף, לא לכווץ ולא להרפות, רק להתבונן בתחושות בחלקי הגוף: כפות הרגליים, האצבעות, הקרסוליים, השוקיים, הברכיים, הירכיים, האגן, הבטן התחתונה, החזה, הגב התחתון, הגב העליון, הכתפיים, הזרועות, כפות הידיים, האצבעות, המרפקים, האמות, הצוואר, הגרון, המצח, העיניים, הגבות, הלחיים, הלסת, הלשון, החיך, הקרקפת.

 

מודל משולש הזוגיות - פרופ' רפי חרותי

 

פרופ' רפי חרותי, מומחה לזוגיות ושיקום תפקוד מיני, פיתח את מודל משולש הזוגיות. המודל הוא מפת דרכים להבנת הקשר הזוגי, וכולל חמש שכבות של תקשורת, הבנויות זו על גבי זו. הרעיון המרכזי הוא שכדי לשקם את המיניות, צריך קודם כל לייצב את השכבות התחתונות. שכבה 1: תקשורת יומיומית לוגיסטית. ניהול היום־יום (מי קונה חלב, מי מרדים). חוסר סנכרון בשכבה זו יכול לגרום לריבים ולתקשורת רעילה. בנוסף, זוגות שמתפקדים רק בשכבה הזו מרגישים כמו שותפים לדירה.   שכבה 2: תקשורת בין־אישית. הזמנה ללב שלי. שיתוף בחוויות היום והעמקת החברות, כמו "לשבת על בירה בפאב". שכבה 3: תקשורת אינטימית דרך מילים. הזמנה לנפש שלי. שיתוף בפגיעות וחשיפה רגשית. Intimacy= Into me you see. שכבה 4: תקשורת אינטימית דרך מגע (לא מיני). חיבוק ארוך, החזקת ידיים, נשיקה, ראש על הכתף, "קיצי" או מסאז. שכבה 5: מיניות מיטיבה היא תוצאה של כל השכבות שמתחתיה הבונות תשתית של חיבור רגשי, קרבה וביטחון.

2 מילים לויסות הקשר הזוגי

 

Turn Toward Instead of Away היא הקומה השלישית במודל "הבית הבטוח" של ד"ר ג'ון גוטמן. המשמעות: להתכוון אל בן.ת הזוג במקום נגד. כלומר, לבחור להגיב ולהתחבר, במקום להתעלם, לבקר או להתרחק. לעיתים שתיים־שלוש מילים טובות, שנאמרות בנדיבות מספיקות כדי להרגיע סערה, לחזק את הנפש וליצור קרבה אמיתית. גוטמן קורא לזה A BID for connection. מצרפת צמדי מילים פשוטים שאפשר לשלב ביום יום להרגעת הרוחות, לויסות הקשר הזוגי והעלאת מצב הרוח: יהיה בסדר. לאט לאט. יש לך את זה. קטן עליך. אני כאן. צעד צעד. גם זה יעבור. זה זמני. בול. ישששששששש. סליחה. וואלה. בכיף. אהבתי. בטח. הבנתי אותך. בוא ננסה שוב. אני איתך. נצלח את זה. זה מספיק טוב. מדויק. שיחקת אותה. הכל בסדר? כל הכבוד. אימצתי. זו טעות אנושית. כיף לי איתך. איזה אושר. זכיתי. הכל בסדר. יש זמן. יפה לך. בשמחה. תודה רבה. איזו נדיבות. סחטיין עליך. אני אוהב.ת אותך.

A BID for connection

יוגה צחוק - כלי לוויסות רגשי

 

יוגה צחוק היא שיטה ייחודית המשלבת צחוק יזום עם נשימה מודעת במטרה לשפר מצב רוח, לחזק את המערכת החיסונית ולהפחית סטרס. השיטה פותחה על ידי Dr. Madan Kataria, רופא משפחה מהודו, מתוך ההבנה שהגוף לא מבדיל בין צחוק אמיתי למלאכותי. כשמתרגלים יוגה צחוק לא חייבים להיות במצב רוח טוב או לספר בדיחות ומספר תרגילים יכולים לעזור בוויסות רגשי, להכניס קלילות ולשפר את האווירה המשפחתית. אפשר לשלב תרגילי יוגה צחוק בשגרת הערב או כטקס לפני השינה. מצרפת סרטון הכולל 10 תרגילי יוגה צחוק נבחרים. כשתרגלתי אותם הרגשתי לרגע "מטורללת"... וחשבתי שאולי דווקא זה מתאים למציאות שלנו היום :-)

ספר ילדים טיפולי בפורמט דיגיטלי במתנה!

 

"היער שלנו" היא תוכנית טיפולית-חינוכית לפיתוח חוסן, שפותחה על ידי מרכז משאבים (מיסודו של פרופ' מולי להד) וד"ר רונן ברגר. התוכנית מיועדת לסייע לילדים להתמודד עם משבר, אובדן ואי־ודאות בדגש על אתגרי התקופה מאז ה־7 באוקטובר. הסיפור מתאר שריפה גדולה ביער, התמודדות של החיות ושומרי היער, כיבוי השריפה והחזרת תחושת הביטחון. הספר עוסק בתמות טיפוליות רבות: אסון, סכנה, שמירה על ביטחון, הישרדות, עזיבה של הבית, עזרה הדדית, הסתגלות למציאות חדשה, געגוע, בחירה לחזור או לא לחזור הביתה, זיכרון, הנצחה, ריפוי וחזרה לשגרה. הספר זמין בשפות עברית, ערבית ואנגלית וניתן להורדה בחינם בקישור הזה

תכנית היער שלנו - פיתוח חוסן והתמודדות עם אי ודאות, משבר ואובדן לילדים צעירים

כרטיסיות שיח לפסח

 

כרטיסיות שיח לחג הפסח הן דרך פשוטה וקסומה להפוך את ארוחות חול המועד לזמן של חיבור אותנטי משפחתי. השאלות מעודדות שיח רגשי, התשובות מפתיעות ופתאום עולים רגעים של: "וואלה, לא ידעתי את זה עליך!" הכרטיסיות עוצבו ע"י עמותת "דרך כפר - יוזמות חינוך". להלן לינק לחוברת ההפעלות שלהם לחג הפסח.

כרטיסיות יוגה לילדים בהשראת חג הפסח

 

איך לחזק ביטחון עצמי בממ"ד?

 

בין אזעקות, חוסר שינה וטרפת מתמשכת, ממליצה שניקח רגע לעצור ולבחור איזה קול ישמע בתוכנו. מצרפת משחק/תרגיל לחיזוק הביטחון העצמי של הילדים. מה עושים? עוברים על אותיות הא'-ב' ולכל אות מחפשים תכונת אופי טובה שמאפיינת את הילדים או אותנו. המטרה? לתת לילדים שפה של כוחות, לאמן את המוח להתמקד בחוזקות ולהרגיע את הגוף דרך חשיבה חיובית. מתי? ניתן לשחק את המשחק כשממתינים בממ"ד. אני לאחרונה בוחרת להירדם עם התרגיל הזה. דוגמאות: א: אותנטיות, אמפתיה, אופטימיות ב: ביטחון, בגרות, בהירות ג: גמישות מחשבתית, גבורה, גישה חיובית ד: דאגה לאחר, דרך ארץ, דמיון ה: הרפתקנות, הודיה, הסתגלות ו: ויסות עצמי, ויטליות, ורסטיליות ז: זרימה, זכירה, זיהוי צרכים ח: חמלה, חברות, חיוביות ט: טוב לב, טיפוח, טקט י: יוזמה, יצירתיות, יציבות כ: כנות, כבוד, כוונה טובה ל: למידה, לבביות, לויאליות מ: מתינות, מוטיבציה, מיקוד נ: נתינה, נדיבות, נוכחות ס: סבלנות, סקרנות, סלחנות ע: ענווה, עצמאות, ערנות פ: פתיחות, פרגון, פתרון בעיות צ: צלילות, צחוק, צוותיות ק: קבלה, קלילות, קרקוע ר: ראיית טוב, רכות, רעות ש: שמחה, שיתוף, שלווה ת: תקווה, תקשורת תמיכה

מסר מפרופ' מולי להד

 

פרופ' מולי להד הוא אחד המומחים המובילים בעולם לטיפול בפסיכוטראומה. להד כתב 35 ספרים ועשרות מאמרים. משתפת את מה שהוא כתב השבוע לצוות המטפלים שלו: צוותי מטפלים יקרים, אם יש משהו שאני יודע בוודאות ברגע הזה, זה שאף אחד מאיתנו לא הגיע לכאן היום עם מיכל דלק מלא. אנחנו כבר לא בתחילתה של תקופה קשה. אנחנו עמוק בתוך מציאות מתמשכת, וכולנו מרגישים את המחיר. יש כאן עייפות אמיתית. פיזית. נפשית. משפחתית. ואם מישהו מכם מרגיש שהוא כבר לא מגיב כמו פעם, זה לא סימן שמשהו לא בסדר איתכם. זה סימן שאנחנו בני אדם שעובדים קשה מאוד כבר הרבה מאוד זמן. דווקא בתקופות כאלה חשוב לזכור: חוסן לא נראה כמו כוח בלתי נגמר. חוסן נראה כמו אנשים עייפים שממשיכים להופיע, שממשיכים לדאוג, ושעדיין מוצאים דרך להיות שם אחד בשביל השני. אנחנו לא נדרשים עכשיו להיות מושלמים. לא בבית, לא בעבודה, ולא בתוך עצמנו. מספיק שנהיה טובים מספיק, קשובים מספיק, ושנזכור לקחת נשימה ורגע או שניים כל כמה זמן גם בתוך העומס. כל אחד מכם מחזיק הרבה יותר ממה שרואים מבחוץ, משפחה שמודאגת, חוסר ודאות, עומס משימות, ולצד זה גם מחויבות עמוקה לעזור לאחרים. זה שילוב לא פשוט — והוא ראוי להכרה. הכוח של צוות כמו שלנו לא נמדד בזה שאף אחד לא מתעייף. הוא נמדד בזה שאנחנו יודעים לזהות עייפות, ולתמוך אחד בשני בתוכה. אם יש משהו שאני מבקש שניקח מכאן היום, זה פשוט: להוריד חצי מדרגה של ביקורת עצמית, להוסיף חצי מדרגה של חמלה לעצמנו ולאחרים, ולהמשיך לצעוד יחד, בקצב שאפשר להחזיק לאורך זמן. אנחנו כאן אחד עם השני. וזה גם עכשיו מקור כוח אמיתי. מולי ויפתח.