איך לעודד את הילד לספר?

שקרים הוא נושא רגיש עבור ההורים. כמעט כולנו אמרנו את המשפט: "אתה יכול לספר לי הכל, רק אל תשקר". הבעיה היא שכשהילד משתף חוויה בעייתית התגובה שלנו מלמדת אותו שבפעם הבאה עדיף שהוא לא יספר. עבור הילד חוסר שיתוף או שקר הוא לטובתו ולא נגדנו. כדי לעודד את הילד לספר יותר ולשקר פחות אפשר לקבוע הסכם שבו הוא יאמר "אני רוצה לספר לכם משהו אבל אל תגיבו". לדוגמא: אמא/אבא.... עשיתי/לקחתי/אמרתי/הסתבכתי/גנבתי/העתקתי/קיללתי.....אל תגיבי. עכשיו חובת ההוכחה היא עלינו. אם נצליח באמת לא להגיב יש סיכוי גבוה שהילד או המתבגר יספר לנו יותר. כמובן שבזמן רגוע אפשר לבקש רשות לפתוח את הנושא, לדבר, למצוא פתרון, להציע עזרה או להעביר מסר שאנחנו פה בשבילו.

איך מגבירים כנות?

באגדה סינית הקיסר חיפש יורש והעמיד את ילדי הממלכה במבחן. כל ילד קיבל זרע והתבקש להגיע לאחר שנה עם התוצאות. לאחר שנה כולם הגיעו עם פרחים מרהיבים למעט פינג שהגיע עם עציץ ריק, כי הזרע שלו לא נבט.

הקיסר הסביר שהזרעים שהוא חילק היו מבושלים ולא ניתן היה להנביט אותם, ומכיוון שפינג היה אמיץ להגיע עם עציץ ריק, הוא יהיה הקיסר העתידי.

מציאות החיים מציבה בפני ילדינו את הדילמה האם לתחמן, לעשות מניפולציה, "לעגל" פינות, לשקר או לומר את האמת.

כדי שהילדים יבחרו לספר את האמת חשוב שהם לא יפחדו מעונש ולא יחששו לאכזב אותנו. בפעם הבאה שהילד עושה טעות או נכשל מומלץ להוכיח לו ע"י מעשים שאנחנו לא "עורפים" ראשים, לא נוזפים ואפילו לא חופרים. כדאי פשוט לומר במשפט אחד את הציפייה או ההעדפה שלנו. לדוגמא:

ציון נכשל: מבחן זו משימת החיים שלך ואני מצפה שתתכונן למבחן ותגיע מוכן.

גניבת כסף: בפעם הבאה שחסר לך כסף, תפנה אלי ונבדוק אפשרות לתת לך דמי כיס או לחשב מחדש את התקציב שלך.

חיסול ממתקים: חשוב לשמור על תזונה מאוזנת. בוא נחשוב ביחד על "נוהל מתוק" בבית שיתאים לשנינו.

להלן לינק לספר העציץ הריק

איך להגיב כשהילדים משקרים?

איך להגיב כשהילדים משקרים? כולנו משקרים מפעם לפעם, כי השקר הוא תופעה נורמטיבית כלל אנושית. המשפט "אתם יכולים להגיד לנו הכל, רק אל תשקרו" אינו אפקטיבי, אינו מצמצם את התופעה ולכן מומלץ להחליפו בפורמט ענייני: אני יודע שגנבת/שיקרת... אני יכול להבין למה עשית את זה... אני לא כועס ולא אעניש אותך. אני מבקש שבפעם הבאה...   לדוגמא: אני יודע ששיקרת לגבי המבחן. אני מבין למה לא סיפרת לי. אני לא כועס ולא אעניש אותך. אני מעדיף שבפעם הבאה תספר לי. אני יודעת שלקחת 200 ש"ח מהארנק שלי. אני יכולה להבין למה לקחת בלי רשות. אני לא אעניש אותך. אני מבקשת שבפעם הבאה תבקשי ממני (ומומלץ לשוחח על דמי כיס/עבודה). הפורמט הענייני מחליף תחושות קשות (משבר אמון/כישלון/אכזבה), מצמצם את התכיפות של השקרים/גניבות ומעלה את רמת הכנות. משוב מהורה - שימוש בכרטיס אשראי של ההורה "טלי האחת והיחידה את מלווה אותנו כמעט 6 שנים, וככל שהזמן עובר והילדים גדלים אנחנו נדרשים לעזרה בפתרון בעיות קצת יותר גדולות ושוב הצלחת לתת את המענה וחייבת לומר שלא חשבתי שזה יעבוד... וזה עבד: סער בן 8 גילה את נפלאות Sony PlayStation במיוחד באגף הרכישות המיידיות, לאחר שהבין כי הוא מוגבל בשימוש החליט לבצע את הרכישה לפנות בוקר בשקט בשקט... לא ידע שעל כל רכישה מקבלים ההורים הודעת אישור לטלפונים. הדבר הראשון שרציתי לעשות זה לתלוש את המכשיר מהחשמל ולהעיף אותו דרך החלון, אבל במקום זה נשמתי ושלחתי לך הודעת ושאלתי מה עושים?? את טלי ברוגע, אמרת, לומר לו ״אני יודעת שרכשת משחק בסוני ללא אישור, בפעם הבאה אני מעדיפה שלא!. וזהו. וזהו??? טוב, בוקר יום שני שוב התעוררתי לקול הודעה בטלפון שמודיע לי כי בזה הרגע מתבצעת רכישה בכרטיס האשראי. קמה בסערה מגיעה אל הקַנְיָין ואומרת לו אני יודעת שרכשת משחק בסוני ללא אישור בפעם הבאה אני מעדיפה שלא. כך גם בבוקר השלישי והרביעי! טלי יקירתי, נשמתי ויישמתי כי אני כל כך מאמינה בדרכך ובדרך של אדלר, וחייבת לומר כמה שהייתי סקפטית, זה פשוט עבד. לא נעשו עוד רכישות ללא אישור, אני לא מרגלת בבקרים ולא עושה חסימת אשראי או הגבלות אחרות. יש לנו הסכם רכישות משחקים וכל הצדדים עומדים בו לשמחתי. שוב תודה טלי!!!!"

מה עושים כשהילד משקר?

בפוסט שכתבתי בעיתון "הארץ" פרטתי תגובות מומלצות לשקרים בגילאים שונים: כשילד משקר אפשר להתאכזב, לגעור ולהשפיל אותו, אבל אפשר גם לפעול אחרת, וליצור אווירה שתעודד אותו לספר את האמת אפילו בשלב החשוב והמאתגר ביותר - גיל ההתבגרות. מה עושים עם שקרים קטנים של ילדים קטנים? עוקפים אותם. כשהילד חוזר  עם ידיים מלוכלכות לאחר ש"שטף ידיים", אפשר להגיד לו שלפעמים צריך לשטוף פעמיים. מה עושים עם שקרים "בינוניים"? הכוונה היא לשקרים דמיוניים. הציעו לילד  שכל יום כשהוא מגיע מבית הספר, הוא יספר לכם סיפור אחד דמיוני ואחד מציאותי וגם אתם תספרו לו. בצורה זו אתם נותנים מקום לגיטימי לדמיון ולא מתייגים את הילד כשקרן. ומה באשר לשקרים מורכבים?חשוב לזכור שהשקר לא נגדנו אלא בעד הילד. עלינו לשים את הרגשות בצד ולראות מה הבעיה העומדת מאחורי השקר ואיך אפשר לעזור לילד. כשמוצאים אצל מתבגרת כדורים משלשלים "של חברה שלה" במקום לדבר על משבר אמון עדיף לעזור לה לרדת במשקל.

לחץ כאן להמשך הפוסט ולקריאת ההסבר מה מומלץ שלא לומר כשהילד משקר ואיך מצמצמים שקרים...

זה לא נגדי זה בעדו

לעתים אנחנו ההורים נפגעים ממשפט שילד אומר או מההתנהגות שלו. הורה פגוע נוטה לפגוע בחזרה או ע"י שימוש בעונש או באיום. כדי לצאת ממעגל הכעס ולא להחריב את היחסים, כדאי לומר לעצמנו שהתנהגות הילד היא לא נגדנו אלא בעדו. לדוגמה: ♥  ילד שרוצה משהו ויודע שההורה לא יסכים, בוחר לשקר. המטרה שלו היא לא לפגוע בנו אלא לפעול ע"פ רצונו. ♥  ילד שבוחר להפסיק חוג/מגמה מסוימים לא פועל נגדנו אלא בעדו, הוא פשוט איבד עניין ולא מעוניין להמשיך. ♥ פעוט שלא מסכים להירדם בשעה 20:00 לא פועל נגדנו. הוא פשוט לא עייף, כי ישן שנ"צ בגן.

שקר או סיפור דמיוני

לעיתים ילדים ממציאים סיפור שקרה להם, כאשר לנו ברור שהאירוע לא באמת התרחש. לדוגמא: "היום הייתי במטוס" או "ניצחנו 40:0".

פרשנות שגויה של ההורה לסיטואציה זו יכולה להיות "הילד שלי שקרן", מצב הגורר אחריו דאגה, כעס וניסיון לדרוש מהילד לספר את אמת.

להלן שתי תגובות מומלצות:

1. קבעו שבכל יום כל אחד יספר סיפור דמיוני וסיפור מציאותי שקרה לו.

2. הכירו במשאלת הלב של הילד ואמרו "הלוואי והיינו במטוס".

הדמיון הוא ראי מהימן לנפש הילד. ע"י הדמיון הילדים מבטאים את עצמם, מגנים על עצמם מעונש או מציפיות גבוהות, מפרשים את המציאות, מתמודדים עם חוויות קשות ומשפרים את מעמדם בקרב חבריהם ובעיני עצמם. 

שקר זה לא משבר אמון

במקום להיות המומים ומאוכזבים כשהילדים משקרים, נסו להבין אילו חוויות הובילו אותם לשקר. החלפת סימן קריאה בסימן שאלה יכולה לעזור. לדוגמא:

במקום לומר: למה אתה משקר ואומר שעשית שיעורי בית, כשאני יודעת שלא עשית!!!

שאלו את עצמכם: למה אתה משקר ואומר שעשה שיעורי בית, כשאני יודעת שלא עשית???

שאלו את עצמכם מספר שאלות: האם הילד משקר, כי הוא מפחד ממני? כי הוא חושש לאכזב אותי? כי הוא מפחד מעונש? מה אפשר לעשות אחרת כדי לצמצם שקרים?

נסו ליצור סביבה תומכת, בה הילד ירגיש נוח לומר את האמת. חשוב לא לתקוף את הילד באופן אישי, אלא לדבר על הבעיה שמאחורי השקר (בריאות, בטיחות, ערך משפחתי).

חשוב להירגע ולא לצאת מפרופורציות: לא כל שקר של ילד מנבא "סורגים" בעתיד...