מהם 3 דברים שצריך לכבד?

המילה "כבוד" נתפסת ע"י ילדים צעירים כמושג "כבד" וערטילאי, ועבור המתבגרים שלנו היא מילה המבטאת תפיסות ישנות. לאור חשיבות ערך זה, חשוב להבהיר איך התנהגות מכבדת משרתת כל אחד ואחד מאיתנו. להלן 3 תחומים משמעותיים: לכבד אנשים ♥  אתה לא חייב לאהוב את אחותך/המורה, אך צריך לכבד אותם. ♥   את לא חייבת לחבק/לנשק את סבתא, אבל חשוב לומר לה שלום כשנפגשים. לכבד חפצים ♥   כשמישהו מקבל צעצוע ליום הולדת, יש לבקש רשות לפני שמשחקים בו. ♥   טלפון נייד/תיק אישי הם רכוש פרטי, צריך לבקש רשות לפני השימוש בהם. ♥   ברזייה ושולחנות הם רכוש ציבורי, ולא בועטים בהם. לכבד מרחב אישי (space) ♥    ילדים לא אוהבים כשמחבקים אותם חזק, מושכים להם בבגד או מדברים קרוב מדי. ♥   כשמגיע חבר לאחד הילדים, זה הזמן שלהם לבד, ניתן להצטרף רק אם זה מתאים להם. ♥   כשמישהו מכין שיעורי בית או ישן, צריך לא להפריע. ♥   כשמתבגר שוהה בחדרו, נוקשים בדלת לפני שפותחים אותה.

פינוק זה דבר טוב

כולנו אוהבים להתפנק ונהנים כשמגישים לנו קפה או ארוחת בוקר למיטה או ללכת לספא ליום פינוק. פינוק זה דבר טוב כשהוא מגיע במידה. הבעיה מתחילה כשהפינוק מתפרש כתנאי לאהבה שלנו. קשה ומתיש לחיות עם אדם מפונק. הוא צמא לשרותים (services) באופן תמידי ואף פעם לא מסופק. כשילדים מפרשים פינוק כתנאי לאהבה, הם לא מוכנים להיות עצמאיים, דבר שמקשה על התארגנות בוקר/ערב. פתרון ביניים יכול להיות שהילד יקבע איזה יום בשבוע הוא "יום פינוקי". ביום הזה ההורה יקלח אותו או ילביש אותו ובשאר השבוע הוא יתארגן לבד.

הורה כ"מכסחת דשא"

בהמשך להגדרות של "אמא נמרה" ו"הורה הליקופטר" הומצאה הגדרה טרנדית נוספת: הורה כ"מכסחת דשא".

הורים רבים חשים צורך לחסוך מילדיהם תסכול, קושי או כאב וכ"מכסחת דשא" מזיזים כל מכשול בדרך ומשאירים לילד "נתיב" חלק וקל למעבר. שאלו את עצמכם: 

1. האם אתם חותכים לילד את ארוחת הערב?
2. האם אתם מתערבים במריבות בין אחים?
3. האם כשילדכם לא מוזמן למסיבה, אתם מארגנים לו פעילות כייפית אחרת?
4. האם אתם מתערבים כשהילד מאוכזב משיבוץ שקיבל בחוג או בביה"ס?
5. האם אתם מסדרים לו את התיק לבי"ס/החוג?
6. האם אתם כותבים מכתב הסבר למורה כשהוא לא הכין משימה שקיבל?

הורות כ"מכסחת דשא" מונעת מהילד לפתח מיומנויות חיים חשובות, שבלעדיהן יהפוך למבוגר תלותי המצפה שהאחר יפתור את בעיותיו.

לילד שלנו לא חסר כלום

הורים רבים חשים צורך להעניק לילדיהם ללא הפסק. שאלו את עצמכם:

• האם חדר המשחקים נראה כמו חנות צעצועים?
• האם ההוצאות בתקופת החופש הגדול יחרגו מהתקציב המשפחתי?
• האם ילדך ביקר בחו"ל? האם מספר פעמים?

בואו נשנה את קו המחשבה שלנו.  במקום לשאול "מה עוד אני יכול לתת לילד?" או "איך עוד אני יכול לרגש אותו"  נשאל "מה הילד יכול לתת לנו?" לדוגמא:

• כיצד אתה יכול לעזור בשגרת הבוקר, כדי שנצא בזמן?
• איך אתה יכול לעזור בארגון הבית לפני הגעת האורחים?
• מתי תכבד את הסכם זמן השינה ותאפשר לנו ערב שקט ורגוע?

חינוך לתרומה, התחשבות באחר ובצורך השעה, יחזקו את הזיקה החברתית של ילדינו ויסייעו להם להשתלב טוב יותר בחברה.

אל תעשו לילד מה שהוא יכול לעשות בעצמו

אל תעשו עבור הילד מה שהוא יכול לעשות בעצמו !

ביטחון עצמי, זה ביטחון בעצמי. חשוב לגדל ילד שיש לו ביטחון ביכולות שלו, ולא להעביר מסר שהיכולות האמיתיות הן רק אצלנו.

אחת הדרכים לפתח ביטחון בעצמו היא עידוד לעצמאות. להלן מספר דוגמאות:

1. עודדו את הילד לפתוח את עטיפת הארטיק/היוגורט לבד, גם כשהוא מתקשה.

2. אל תסחבו את התיק של הילד בדרך לבה"ס או לגן.

3. כשהילד שואל אתכם שאלה, אל תמהרו לענות. הפנו את השאלה "חזרה" לילד ועודדו אותו לחפש את התשובה באינטרנט ולעדכן אתכם (או חפשו יחד).

4. למדו את הילד כיצד מורחים משחת שיניים על מברשת השיניים.

עידוד לעצמאות היא “נבואה שמגשימה את עצמה”. תרגול ואימון יעבירו מסר של מסוגלות ויבנו את הביטחון בעצמו.

הקשר בין ג'ון קנדי ואדלר

ג'ון. פ. קנדי נשיא ארה"ב אמר: "אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילך, שאל מה אתה יכול לעשות בשביל המדינה". חשוב שהגישה שלנו בחינוך הילדים תהייה דומה. במקום לחשוב מה עוד אני יכול לקנות או לתת לילד שלי, עדיף להשקיע בגידול ילד תורם ומכבד.להלן מספר שאלות שמעבירות את הפוקוס מהתרכזות בילד אל טובת המשפחה:

1. איך אתה רוצה לעזור בהכנת ארוחת הערב? במקום לשמוע תלונות על הארוחה.

2. מה אתה יכול לעשות כדי שנצא מהבית בזמן? במקום לרוץ אחריו ולארגן עבורו את כל המשימות.

3. איזו הפתעה נכין לאבא כשהוא חוזר מחו"ל? במקום איזו מתנה אני אקבל מאבא.

הורים רבים חשים תסכול מכך שלא משנה כמה זמן, כסף ואנרגיות הם יעניקו לילד, בסופו של דבר הוא יתרכז במה שלא קיבל. התמקדות בעשייה של הילד לטובת הכלל, יכולה לתרום ל"ריפוי" הבעיה.

פיתוח זיקה חברתית

לפעמים ילדים מרוכזים רק בעצמם וחושבים שהעולם סובב סביבם כל הזמן. לפעמים ילדים מרחמים על עצמם/מתנקמים/משתוללים, כשהם לא מקבלים את רצונם.

חשוב מאוד ללמד את ילדינו social interest. ילד התורם לרווחתם של אחרים, זוכה בהרגשת שייכות חיובית ומרגיש משמעותי.

הורים המרגישים ששגרת חייהם היא "הישרדות" ואין להם זמן/כוח להתנדב, יכולים לקחת על עצמם פרויקט פעם/פעמיים בשנה, ולשתף ולחוות את הנתינה עם ילדם. חשוב להשקיע גם בחינוך ילד מכבד ותורם. להלן מספר רעיונות לשילוב ילדך בתרומה לחברה:

1. גיוס כספים למען מטרה מסוימת - ילדים יכולים לגייס כסף ע"י מכירת עוגות (אשר אפו עם אמא), צעצועים ישנים או תמונות שציירו.
2. ביקור בדיור מוגן – ילדך יכול לנגן לדיירים שיר או להביא להם ציורים שצייר, שרשראות שהכין או פירות או פרחים ששתל.
3. הגשמת משאלת לב של ילדים החולים במחלות סופניות http://www.makeawish.org.il/ ילדים ביקשו בעבר מחשב, ארון בגדים, כלב, אורגן, חצר משחקים וכו'.
4. מיחזור – בנוסף לעיתונים ניתן למחזר גם אריזות של דגני בוקר, קרטון ביצים, דואר, גלילי נייר טואלט http://www.amnir.co.il/Media/Uploads/בנייני_מגורים.pdf
5. התנדב לטפל בחיות המשמשות כזרז לתהליך הטיפולי של ילדים/מבוגרים. הילדים יכולים לעזור בניקוי/בשיפוץ כלובים, האכלת החיות, איסוף שאריות ירקות מהבית או מהשוק...
6. התנדבות לארגון החשוב למשפחתך – באתר הזה תוכל לבחור מתוך 26,000 עמותות http://www.israeltoremet.org/donor/israelcharities
7. תרומת שיער לילדים חולי סרטן (ארגון זכרון מנחם).
8. קניית מזון לנזקקים.
9. תרומת צעצועים/בגדים ישנים.
10. התנדבות לוועד ביה"ס והשתתפות באירועים החברתיים.
11. איסוף שמיכות לארגון צער בעלי חיים.

נעלב מחבר

כשילד מגיע בוכה הביתה, כי הוא נעלב מחברו, תגובתנו הטבעית והלא מומלצת היא ל"הציל" אותו ולגרום לו להרגיש יותר טוב. להלן מספר המלצות של עשה ואל תעשה:

אל תעשה: אל תמעיט בערכו של הכאב ואל תאמר: "למי אכפת ממנו בכלל?". אל "תציל" את ילדך ע"י הצעת פתרון מיידי: "יש לי רעיון. בוא נתקשר לחבר אחר". אל תאשים את ילדך: "מה עשית שבגלל זה הוא העליב אותך?"

עשה: השתמש באמפתיה: "נראה לי שנעלבת" או "יכול להיות שאתה מרגיש בודד?". שתף במקרה דומה שקרה לך בתור ילד. זה יעזור לילדך להרגיש פחות בודד. עודד את הילד לבוא בעצמו עם פתרון לבעיה.

הורה המנסה "לחסוך" את הסבל מהילד, מונע ממנו הזדמנות להתמודד עם קושי או אכזבה. אי מתן כלים להתמודדות עם קשיים בחיים עלול להפוך את הילד ל"נכה" רגשית.

יותר מדי מתנות

הורים רבים מוצאים את עצמם קונים לילדיהם מתנות או הפתעות מסיבות שונות:

• רגשות אשם - רגש שכיח בקרב הורים רבים, הנובע לעתים מעבודה עד שעות מאוחרות, מנסיעות לחו"ל או מתהליך גירושין.
• ריצוי הילד - המטרה שהילד יהיה מאושר ויהיה לו כייף. אלא שמטרה זו אינה בת השגה. ילד המקבל 2 הפתעות, עדיין יקטר שלא קיבל הפתעה שלישית.
• צמצום הדרמה - כשאנחנו עייפים (מצב שכיח), אנחנו מעדיפים לפתוח את הארנק ו"לקנות" שקט.
• יכולת כלכלית - הורה מאושר כשיש לו האפשרות להעניק לילד מה שהוא רוצה. לעתים זה פיצוי על חוסר אישי של ההורה בילדותו.

מומלץ לקנות מתנות בחגים, ביום ההולדת ו"פעם ב.." כשאנו רוצים להפתיע את הילד. בשאר ההזדמנויות אפשרו לילדכם לחוות תסכול. זה חלק חשוב מההכנה לחיים.