23 תגובות ל"צינון" בריונות

 

לפני 2,400 שנה, אריסטו האמין ש"שביל הזהב" ו"דרך האמצע" הם הפתרון להורדת אלימות וטרור. על בסיס עקרון ה- Golden Rule, ד"ר ברוקס גיבס, מַרְצֶה נוער המתמחה בתחום חוסן נפשי, ממליץ לילדים/מתבגרים להתייחס ל"אויבים" כפי שהיינו רוצים שיתייחסו אלינו. סרטוניו של גיבס תורגמו ל-20 שפות וצברו מעל 300 מיליון צפיות. בסרטון הוא מראה את מלכודת הבריונות ועמדת הקורבן ומציע להגיב בקור רוח, בצורה עניינית ואסרטיבית. מומלץ לצפות בסרטון עם הילדים/מתבגרים וניתן לתרגמו לעברית.  באמצעות "משחק תפקידים" עם הילדים נוכל לתרגל תגובות ה"מצננות" את השיח עם ה"בריון": אז מה... נכון, אני X. אני לא רק X. נו, ו... מעניין שככה אתה רואה אותי. תודה. זה מאוד מועיל. לא ידעתי את זה. אני יודע את זה. אתה לא מחדש לי כלום. באמת? ככה אתה חושב? מבאס אותי שאתה מרגיש ככה. בסדר. מה שתגיד. סיימת? וואו...אתה מה זה מעליב אותי... (בקור רוח). נו, מה חדש? שמעתי את זה בגן חובה. תגיד לי מתי אתה מגיע לחלק המעניין. אתה חוזר על עצמך. אתה ממש משעמם. מה מעליב בזה? והנקודה שלך היא... אווצ', מה הקטע?

 

זהר פז רונן, מטפלת באמנות, משחקת עם מטופליה במשחק דוקים "ועל הדרך" מעבירה מסרים חברתיים:

1. התחל בהתבוננות. אל תקפוץ ישר פנימה.
2. זהה דוק פנוי שעומד לבד ופנה אליו.
3. אם אין דוק פנוי, לך על האזור הפחות סבוך.
4. וותר בשלב הראשון על הג'וקר. הוא אמנם הכי מקובל ו"שווה", אבל כולם רוצים אותו והוא בד"כ לא פנוי.
5. שחק צנוע. אל תשוויץ בדוקים שצברת.
6. אל תתעלם מהדוקים שכבר יש לך ביד. תעריך אותם, הם היו נאמנים אליך מתחילת המשחק.

מה לעשות כשהילדים בבה"ס מעליבים את הבן שלי?

בתוכנית הבוקר של פאולה וליאון הצעתי 3 פתרונות לשאלה "מה לעשות כשהילדים בבה"ס מעליבים את הבן שלי?"   1. להציע לילד לענות "אז מה?" לדוגמה: כשאומרים לך שאתה חנון, אתה יכול להשיב "אז מה?"   2. להזמין את הילד לומר לעצמו "אני לא רק ...." לדוגמה: אני לא רק משקפופר או אני לא רק עם בטן.   3. ללמד את הילד להפוך את המשפט ב180%. כשאומרים לי "אתה טיפש/מכוער" תגיד לעצמך "אני לא טיפש/מכוער".   בסרטון הקצר לאון הזכיר לי שאני לא רק משוגעת :-)

מהו עיקרון הצמצום?

 

עיקרון הצמצום מְפַנֶּה מקום פיסי ומנטלי לאדם האחר, מְאַפְשֵׁר לו להשמיע את קולו ולְהַנְכִיחַ את עצמו. עיקרון הצמצום מלמד ילדים דומיננטים דרמטיים לא להשתלט על המשחק או על האחר. להלן מספר מסרים היכולים לעזור לילדים סוערים:

1. התאמנו בהשהייה - אל תענו לפני כולם ואל תהיו הראשונים להתנדב
2. don't monopolize - אפשרו לאחר "זמן שיח" הזהה לשלכם
3. הבינו שלפעמים אתם מחליטים ויושבים בעמדת הטייס (pilot) ולפעמים אתם בעמדת "טייס משנה" (co-pilot)
4. הימנעו משיתוף יתר של מידע
5. אל תתפרצו לדברי החבר - הקשיבו והיו מסוגלים להסביר את דבריו
6. בחרו להשהות את האג'נדה האישית - נסו ללמוד משהו חדש

social Interest - הנוסחא המנצחת

אדלר האמין שהמפתח לבריאות נפשית היא פיתוח תחושה/זיקה חברתית, social interest. אדם מְרַצֶּה דואג לאחר, אבל לא יודע לדאוג לעצמו ואדם אגואיסט דואג יותר מדי לעצמו ופחות לאחר. הנוסחא המנצחת היא לדאוג לעצמי, לדאוג לאחר ולדאוג לדרישות המצב. סיטואציה: ילד קטן שמסרב לחלוק צעצועים עם חברים פתרון עם זיקה חברתית: בוא נשים על המקרר 3 צעצועים שאתה לא מוכן שישחקו בהם (דואג לעצמו), ואת כל שאר הצעצועים נחלוק עם החבר (לדאוג לאחר) וכך יהיה לנו מפגש מוצלח (לדאוג למצב). סיטואציה: מתבגר שלא רוצה להשתכר במסיבה פתרון עם זיקה חברתית: תקפיד לשתות על בטן מלאה, 2 מנות אלכוהול, עם הפסקה של שעה ביניהם (לדאוג לעצמי), תשמור על החבר שלא יגזים (לדאוג לאחר) כדי שהמסיבה לא תהרס (לדאוג למצב).

מהו תהליך מטבוליזם רגשי?

מטבוליזם רגשי הוא תהליך רגשי של קליטת מסרים מהסביבה, עיבודם, הפקת אנרגיה מהם ופליטת הפסולת. בתהליך מטבוליזם רגשי אנרגיה יוצאת ואנרגיה נכנסת. בכל פעם שילד משתף חוויה הוא מספר אותה קצת אחרת, דברים מתבהרים, אנשים מגיבים, ולפעמים נכנס עוד מידע חדש וחשוב. במקום שהילד ישמור חוויה לא נעימה בבטן ויאגור כעס וכישלונות, חשוב לדבר איתו ולעזור לו לאוורר רגשות, במיוחד במקרים כשהילד: נפגע מהורה, מחבר או ממורה נכשל במבחן לא מתקבל לתוכנית לימודים או לליגה חווה קושי חברתי, פיזי או נפשי חווה דחייה חוויה לא נעימה בלי תהליך עיכול ועיבוד היא חוויה לא מווסתת ויכולה להשאיר צלקת או להיות טראומטית. דרך הדיבור הילד מבין מה קרה, איפה החלק שלו בבעיה ומה הוא יעשה אחרת בפעם הבאה. מטבוליזם רגשי מייצר בדיעבד חוויה של הבנה, מוקד שליטה פנימי, סדר בעולם, ויכול למקם את הילד אחרת בשדה החברתי ובעולם. הילד עובר מעמדה של קורבן או חסר אונים לעמדה של מתמודד, מתגבר ומתפתח. אין לנו שליטה על המציאות אבל לפעמים אנחנו יכולים לייצר שליטה על הפרשנות של החוויה עם מבט לעתיד.

מה עושים כשהילדים רבים בחופשה?

תוכנית "גישורון" בגני הילדים של משרד החינוך עברה בהצלחה והציגה מודל להדברות ושיח בזמן מחלוקת. תפקיד המגשר קיים גם בבתי ספר דמוקרטיים ואני ממליצה להעתיק את הפורמט ולהשתמש בו בחופשה המשפחתית.

כשאתם נוסעים לחופשה עם בני דודים או חברים שבו עם כל הילדים וקבעו ביחד לו"ז לתורן יומי. בכל יום ילד אחר יאייש את תפקיד "הבורר" או "המגשר" והוא האחראי להציע פתרון או לעודד את המשתתפים לחשוב על פתרון או להציג ארוע דומה שנפתר.

בכל פעם שהילדים רצים אליכם בוכים או מתלוננים, הפנו אותו לילד המגשר היומי התורן.

להלן סרטון המראה איך ילדים מבצעים את תפקיד הגישור. ניתן להראות לילדים את הסרטון כדוגמה לאיך מבצעים את התפקיד בצורה הטובה ביותר.

בזכות הסבב, כל ילד יקבל הזדמנות ליישב סכסוכים ולעודד את האחרים למצוא פתרונות למריבות ע"י דיאלוג. בטווח הארוך מדובר ברכישת מיומנות חשובה לחיים ובטווח הקצר החופשה תעבור עם פחות מתח ועצבים ואולי אפילו נזכה למעט שקט ושלווה.

האם יש לילד עניין בעניינו של האחר?

social interest, או "זיקה חברתית" בעברית, היא "שריר פסיכולוגי" שחשוב לפתח אצל הילד. הבית הוא המקום הטבעי להתאמן ב"זיקה חברתית". להלן מספר רעיונות לחיזוק "הזיקה החברתית" בבית: ♥   כשמתקלחים, חשוב לוודא שמשאירים מספיק מים לכל דיירי הבית. ♥   כשמוזגים מים בארוחה, מוזגים גם לשאר הסועדים. ♥   כשנשאר מעט חלב בקרטון, מוודאים שזה יספיק לכולם או מציעים ללכת לקנות חלב. ♥   כשנשאר חטיף אחד מהסוג שכולם אוהבים, מציעים לחלוק אותו. ♥  כשמישהו ישן, משחקים בשקט. ♥ כשמוציאים מהמקרר פרי לארוחת עשר, מוציאים עוד אחד עבור אחיך. ♥   כשמחזירים את קופסת האוכל המלוכלכת, לוקחים "על הדרך" גם את הקופסה של אחותך. ילד "המתעניין בעניינו של האחר" בבית, "ישכפל" מיומנות זו וילמד "להתעניין בעניינם" של חבריו בפרט והחברה בכלל.

האם הילד יודע לארח חברים?

מפגש חברים לא מוצלח הוא דבר שכיח. הורים רבים מקווים שאיום מסוג "בקצב הזה, לא יישארו לך חברים" ישפר את התנהגות הילד. במקום לאיים עדיף לקיים תהליך אימון מסודר בו ילמד הילד מה נדרש לעשות כשמארחים חברים ואיך מתמודדים עם קשיים שעלולים להופיע. לדוגמא: ♥  הבטיחו לילד שבמידה ואחד האורחים יבכה, אתם לא תכעסו עליו ואתם סומכים עליהם שימצאו פתרון. ♥  תרגלו "על יבש" איך כדאי לילד להתנהג במידה והפסיד במשחק או קרה דבר מה שלא מתאים לו. ♥  הגדירו מראש באילו משפטים עדיף לא להשתמש במפגש: "אתה לא חבר שלי..." , "אני לא אזמין אותך יותר..." וחשבו יחד על משפטים חלופיים. ♥  הסבירו שהאורח בוחר את הצעצוע, המשחק, החטיף וכו'. ♥  קבעו ביחד איזו פעילות תשמש ל"הרגעת הרוחות" במקרה של מריבה: יציאה לגינה,  צפייה בסרט או נשנוש חטיף.... ♥  סדרו ביחד את החדר לקראת המפגש. ♥  קבעו מפגש עם חבר אחד בכל פעם והקפידו שהמפגש יהיה קצר. בנוסף, אפשרו לילד לבחור 3 משחקים בהם הוא אינו מעוניין לחלוק והרחיקו אותם לפני המפגש.

האם ללמד להרביץ בחזרה?

כשמציקים לילד שלנו, אנחנו לעתים מבולבלים. מצד אחד אנחנו לא רוצים שהוא יהיה קורבן פסיבי ומצד שני אנחנו לא רוצים לעודד לאלימות. איך אפשר לעזור לילד לא להשלים עם מצב שמרביצים לו? מומלץ לשלוח אותו לחוג או לאימון 1/1 של אמנויות לחימה, שם ילמד להגן על עצמו ויחזק את הביטחון והדימוי הפיסי שלו. המטרה של ההשתתפות בחוג היא להקנות לילד חוויה מתקנת. הביטחון הפיסי יעזור ליצור אצל הילד עמידה יותר יציבה המעבירה מסר : "אל תתעסקו איתי. תעברו הלאה". אנחנו לא רוצים לעודד לאלימות, כי אנחנו לא יודעים מי יעמוד מולו ולעיתים מדובר בסכנה ממשית. החוג יעזור לילד לשנות את התפיסה העצמית ולהגיד "אני בכושר, רכשתי מיומנויות רבות ואני יודע איך לשמור ולהגן על עצמי".

מה אומרים כשמעליבים אותך?

לעתים ילדינו נחשפים לקללות ולמילות גנאי. כדאי ללמד אותם להגיב בצורה אסרטיבית מבלי להיגרר אחרי הבריון או להסלים את המצב. תרגלו עם הילד משפטים אסרטיביים ע"י משחק תפקידים. תנו לו לשחק את "הילד המעליב" והדגימו לו כיצד עליו להגיב. חשוב שהילד יבחר משפטים שירגיש איתם בנוח. להלן מספר דוגמאות: ♦ "וואוו...אתה מה זה מעליב אותי...." (בטון ציני ולא בטון נעלב). ♦  "נו, מה חדש?" ♦ "שמעתי את זה בגן חובה" ♦ "תגיד לי מתי אתה מגיע לחלק המצחיק" ♦ "אתה חוזר על עצמך. אתה ממש משעמם" ♦ "מה מעליב בזה?" ♦ "והנקודה שלך היא...." ♦ "גם להארי פוטר יש משקפיים. אני מת עליו" ♦ "גם סטיב ג'ובס היה חנון. מסתבר שחנונים משנים עולם"

להשוויץ זה לשון הרע

כולנו מבינים שלשון הרע זה רכילות. חשוב להבין שגם השווצה נחשבת לשון הרע. אם חברתי באמצע תהליך גרושים ובמצב כלכלי לא טוב, ואני מספרת לה על הטיול הזוגי המפנק שהיה לי, אז בעצם חטאתי בלשון הרע, כי בסוף השיתוף שלי היא הרגישה פחות טוב עם מצבה.

לעיתים הילדים חוטאים בלשון הרע לא בכוונה וחשוב ללמד אותם להתחשב באחר ולהיות רגיש למצבו. להלן מספר דוגמאות:

• ילד שמשוויץ באייפון 6, כשחברו מגיע ממשפחה ללא יכולת כלכלית.
• ילד שמשוויץ שקיבל כלב, כשהוא יודע שההורים של חברו מסרבים להכניס כלב הביתה.
• ילדה שמשוויצה שהיא גמישה וקיבלה מדליה מחוג התעמלות קרקע כשלחברתה אין יכולה זהה.
• התפארות בציון 100 במבחן מול חבר המתקשה בלימודים.

לא כל שיתוף הוא לגיטימי. חשוב לשאול את עצמנו כיצד חש הצד השני לאחר השיתוף שלנו. במידה וגרמנו לו להרגיש רע/נחות/פחות טוב עם עצמו, הרי שחטאנו בחטא "לשון הרע".

מצוקות חברתיות

לפעמים טוב להיות חירש

החיים החברתיים של ילדנו מפגישים אותם מעת לעת עם סיטואציות שונות של חוסר פרגון ותמיכה. אופן ההתמודדות עם מסרים שליליים, פסימיות, וניסיונות השפלה ישפיע על איכות החיים של ילדינו.

הסיפור על "הצפרדע החירשת" מתאר שתי צפרדעים שנפלו לבור עמוק ונאלצו להתמודד עם חבריהן שצעקו מפתח הבור שאין להן סיכוי לצאת ממנו. הצפרדע שהקשיבה למסר, התייאשה, הפסיקה לקפוץ ומתה. הצפרדע השנייה שהייתה למזלה חירשת ניצלה.

הסיפור מלמד שלמילים יש את הכוח לבנות/להרוס, להעצים/להשפיל ושלהיות "צפרדע חירשת" בסביבה של חוסר פרגון, הוא יתרון.

הבריון מסתתר מאחורי העשן

בנימין ד'יזראלי, שהיה ראש ממשלת בריטניה, אמר "אומץ זה אש בריונות זה עשן".

חשוב להסביר לילדים שלנו שאמנם ילד בריון יכול להיות מקובל, אבל הוא בעצם זורק רימון עשן ומסתתר מאחוריו. מסך הבריונות מסתיר חוסר ביטחון או בעיה או קושי של הילד בבית או בביה"ס.

ילד אמיץ הוא ילד שיודע:

• להתמודד עם הרגש האמיתי.
• להגיד "לא" לדברים מסוכנים או לפיתויים - ילד שקופץ מהגג נתפס אולי כאמיץ, אבל בעצם עושה מעשה מטופש וחסר אחריות.
• לא להיגרר - לא לחשוב על איך אני נראה או מה יגידו עלי, אלא על מה בעצם טוב בשבילי או בשביל האחר.

תפקיד החבר הרע

לעתים הורים רוצים לגרום לילדם לא להתחבר לילד מסוים הנתפס בעיניהם כ"גורם שלילי" לאור התנהגותו או סגנון דיבורו. חשוב להבין שהקשר עם אותו חבר ממלא אצל ילדכם צורך מסוים, ולכן לצד החסרונות בקיום הקשר קיימים גם יתרונות עבורו. להלן מספר נקודות למחשבה:

יש להימנע מנקיטת עמדה שלילית או מהטלת איסור על הילד להיפגש עם אותו חבר מחשש שהתוצאה תהיה הפוכה (אנטי).

מומלץ לבצע שיחה עם הילד ולנסות להבין מה הוא אוהב אצל אותו חבר "שלילי".

חשוב לשתף בסיפורים אישיים שלכם מהעבר ומההווה לגבי בחירה בחבר מסוים שהייתה נכונה או מנגד לא מומלצת.

על הילד למצוא בעצמו את מקומו בחברה. היפגעות כתוצאה מקשר עם חבר מסוים היא למידה חשובה, שתגובתנו עליה צריכה להיות תמיכה והבנה תוך הימנעות מהמשפט "ידענו שזה יקרה".

בריונות ברשת

למרות שהחשש המרכזי של הורים משימוש באינטרנט הוא מפדופיליה, הסכנה האמתית היא "בריונות ברשת". מחקרים בארה"ב מדווחים שאחד מכל שלושה ילדים הוא קורבן להתעללות ברשת האינטרנט. בריונות ברשת כוללת: פרסום תמונות משפילות, שליחת מסרים מטרידים, השמצה, התחזות, איומים והכרזת חרם על ילד. שלא כמו בבריונות ה"מסורתית", בריונות זו "רודפת" אחר הילד הביתה. 

רק אחוז קטן מהקרבנות ישתפו את ההורים, עקב החשש מתגובה לא מאוזנת שלהם (לקיחת המחשב, התערבות בצורה שתחמיר את מצבו החברתי של הילד). להלן מספר דברים שמומלץ לעשות: 

הוציאו את המחשב מחדר הילדים - אם הילד מבקש פרטיות, הסבירו שהאינטרנט בבסיסו אינו "מקום פרטי".

למדו את הילד להתרחק מהמחשב כשהוא מרגיש מאוים - ילד שמרגיש קרבן נוטה להפוך לבריון. מנגד, הימנעות מתגובה מידית תוביל לדעיכת ההתעללות.

קיבעו עם הילד כללי התנהגות - מה שלא ייאמר לאדם בשיחה פנים אל פנים לא ייאמר ברשת, לא משתפים פעולה עם בריונות נגד ילד אחר, קבעו מיהם האנשים אליהם יפנה הילד במצב של מצוקה.

נעלב מחבר

כשילד מגיע בוכה הביתה, כי הוא נעלב מחברו, תגובתנו הטבעית והלא מומלצת היא ל"הציל" אותו ולגרום לו להרגיש יותר טוב. להלן מספר המלצות של עשה ואל תעשה:

אל תעשה: אל תמעיט בערכו של הכאב ואל תאמר: "למי אכפת ממנו בכלל?". אל "תציל" את ילדך ע"י הצעת פתרון מיידי: "יש לי רעיון. בוא נתקשר לחבר אחר". אל תאשים את ילדך: "מה עשית שבגלל זה הוא העליב אותך?"

עשה: השתמש באמפתיה: "נראה לי שנעלבת" או "יכול להיות שאתה מרגיש בודד?". שתף במקרה דומה שקרה לך בתור ילד. זה יעזור לילדך להרגיש פחות בודד. עודד את הילד לבוא בעצמו עם פתרון לבעיה.

הורה המנסה "לחסוך" את הסבל מהילד, מונע ממנו הזדמנות להתמודד עם קושי או אכזבה. אי מתן כלים להתמודדות עם קשיים בחיים עלול להפוך את הילד ל"נכה" רגשית.