איך נוציא את המתבגרים מהחדר?

שאלת מיליון ה$ היא איך לנתק את המתבגרים מהמסך ולהוציאם מהחדר. במקום לספור את השעות שהם מסתגרים בחדר, וודאו שהם מבקרים בחדרים שונים. לדוגמה: חדר המקלחת: האם הם מתקלחים כל יום? חדר אוכל: האם הם אוכלים ביחד עם המשפחה? מטבח: האם הם מבשלים ארוחה, מפנים מדיח או שוטפים כלים? ספרייה: האם הם קוראים ספר? חדר כושר: האם הם עושים פעילות גופנית? מועדון: האם הם נפגשים עם חברים?

מיהו ג'ונתן גלינדו?

ג'ונתן גלינדו הוא דמות כלב המופיעה באפליקציות טיק־טוק ואינסטגרם הפונה לילדים דרך צ'ט פרטי ומציעה להם 50 אתגרים ב50 ימים. כל אתגר חייב להיות מתועד כדי לעבור הלאה למשימה הבאה. במידה והילד מסרב, הדמות מאיימת עליו שתפיץ מידע רגיש ואישי ברשת ותפגע בו ובמשפחתו. מהם האתגרים? גניבה מחנויות, חציית כבישים סואנים, גילוף הגוף בסכין גילוח, דקירת הגוף עם מחט, מניעת שינה, צפייה בסרטי אימה וביום ה-50 קפיצה מבניין גבוה. מה ניתן לעשות? הסבירו שבפועל אין ליוצרי המשחק כל דרך לממש את האיומים שלהם. המליצו להתנתק מייד ולספר לכם. צפו יחד בתמונה וגלו אמפתיה כלפי הרתיעה של הילד. חקרו יחד את הנושא באינטרנט. פנו למוקד 105 - המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת

האם המסכים גורמים לפזילה?

תסמונת ראיית מחשב Computer Vision Syndrome = CVS יכולה לגרום לראייה מטושטשת או כפולה, לצריבה וליובש בעיניים, לקוצר ראייה ואפילו לפזילה. המסכים הם חלק גדול מחיינו וחשוב ללמוד איך לחיות איתם בשלום. כדי להרגיע את העיניים מומלץ ליישם את עקרון 20-20-20 שבו בכל 20 דקות נסיט את המבט מהמסך ל20 שניות למרחק של לפחות 20 רגל (6 מטרים). מומלץ להוריד אפליקציה לנייד/למחשב/לאייפד שתזכיר לנו ולילדינו ליישם את עקרון 20/20/20 אפליקציית 20-20-20-Reminder Lite לאנדרואיד אפליקציית Eye Care 20 20 20 ל-ios

meme - ממה צריך להיזהר?

מִים או באנגלית meme הוא כינוי לקליפ, ציור, סרטון, תמונה או רעיון שמתפשט במהירות ברשת. כש ה- meme פוגעני או מעליב יכולות להיות לו השלכות לטווח רחוק. להלן שתי דוגמאות מצערות - מומלץ לשתף את המתבגרים. 1. עשרה תלמידים באוניברסיטת הרווארד הודחו מתוכנית הלימודים, כי יצרו meme פוגעני להלן לינק לכתבה.

2. פיטר גוזלי יצר תמונה כבדיחה בין חבריו בה הוא נראה שניות לפני התרסקות המטוס בבניין התאומים. התמונה הפכה ל meme, "יצאה" מהשליטה שלו והופיעה בסיטואציות סופניות אחרות. היום הוא משלם מחיר כבד, כי התמונה "רודפת" אחריו ופוגעת בסיכויים שלו להתקבל ללימודים או לעבודה. המתבגר צריך לקחת בחשבון שתמונה או meme שהוא יוצר ושולח לקבוצה פרטית יכולים להיחשף לכלל הציבור ולהשפיע על עתידו.  מצרפת לינק לפודקסט בנושא. מומלץ לשמוע עם המתבגר בנסיעה ברכב.

נסיעה למסגרות ללא שימוש בניידים

שנת הלימודים בפתח וזו הזדמנות לחדד עם ילדינו את נהלי השימוש בניידים. אני ממליצה לקבוע הסכם עם הילדים וגם עם המתבגרים שבנסיעות קצרות לא יהיה שימוש בניידים. כלומר הליכה ברגל או נסיעה לגן, לחוג או לבית הספר היא ללא צפייה, התכתבות או משחק בניידים. במקום שהילד יהיה תקוע בעגלה או בכיסא הבטיחות ויסתכל על הנייד, בואו נחזור לומר לו: הנה מכונית כיבוי אש או הנה כלב. במקום להיות עסוקים עם הניידים בזמן הנסיעה, בואו נשתף בבוקר מה מצפה לנו היום או נשתף אחה"צ מה היה לנו נעים או לא נעים היום.

מה הקשר בין התמכרות למסכים ופארק החולדות?

מחקרים גילו שחולדות יעדיפו לשתות מים עם קוקאין על פני מים רגילים עד שימותו ממנת יתר. פרופ' ברוס אלכסנדר גילה שאם נחליף לחולדות את הכלוב הסטנדרטי בפארק שעשושים גדול, הן תבחרנה את המים הרגילים. פארק החולדות גדול פי 200 מכלוב סטנדרטי ומציע שפע של מזון, כדורים וגלגלים למשחק, אפשרות להזדווג ולגדל את הגורים. להלן סרטון המסביר את המחקר. ניתן להקביל את ההתמכרות למסכים להתמכרות למים עם סמים של החולדות. אנחנו ההורים צריכים לעזור לילדים ליצור "פארק חולדות" הכולל פעילויות מגוונות : ספורט, לימודים, עבודה, חברים, התנדבות ופעילויות פנאי. מצרפת לינק לטיפ בנושא play diet

מה זה נוירופלסטיסיטי ?

נוירופלסטיסיטי, הפלסטיות של המוח הוא קונספט המסביר איך חזרתיות בליווי רגש מעצבים אצלנו תבניות חשיבה, הרגלים והתמכרויות. כל מחשבה, רגש ופעולה הם חיבור בין שני תאי עצב במוח. ברגע שהאדם חושב, מרגיש ופועל בחזרתיות, הקשר הנוירוני מתחזק ואנחנו סוללים נתיב במוח. ברגע שמתלווה לחזרתיות רגש חזק, אנחנו חוצבים את הנתיב שהוא דפוס חשיבה או פעולה. ניתן להסביר לילדים מהו תהליך חיווט מחדש. ברגע שהילדים מפסיקים פעולה מסוימת A הקשר מתרופף והדרך הישנה נחלשת. ברגע שהם בונים קשר חדש B, הם יוצרים נתיב חדש ומאמנים את המוח לדרך חדשה שעם הזמן תהפוך לטבע שני.

אני ממליצה לשלוח לילדים את הסרטון שבלינק הזה המסביר מה זה נוירופלסטיסיטי ואיך אפשר לשנות תבניות חשיבה ודפוסים.

שלח סרטון למתבגר אחת לשבוע

הורים המנסים להעביר מסר לילדם המתבגר, נתפסים בדרך כלל כ"חופרים". דרך טובה יותר להעביר מסרים למתבגר, היא ע"י משלוח סרטון קצר אחת לשבוע שבועיים בנושא החשוב לכם. בדרך זו, תימנעו מלהיתפס על ידי המתבגר כ"הורה חרדתי" ותראו לו שאתם אכפתיים ומעודכנים במחקרים האחרונים. להלן סרטון שמומלץ להעביר למתבגר. בסרטון ד"ר דן סיגל, פרופסור קליני לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת UCLA מסביר על החשיבות לכבות את המסכים שעה לפני השינה.

מה הסכנות של פוקימון גו?

בשעה טובה המציאו משחק מחשב שמוציא את הילדים שלנו מהבית :-) פוקימון Go היא האטרקציה החמה ביותר של הקיץ עבור ילדים ומבוגרים כאחד. מאחר ותקשורת עם ילדים משלבת שיח בנושא עולמות התוכן שלנו ושל הילדים, חשוב שנכיר את המשחק החדש ש"משגע את כל העולם" ונשוחח בנושא עם הילדים. לדוגמא: ♦  באיזו רמה אתה? ♦  לאיזו קבוצה אתה שייך? (mystic, instinct, valor) ♦  איזה פוקימון היית רוצה לתפוס? ♦  כמה ק"מ הלכת עד היום במשחק? ♦  מה ההבדל בין פוקימון gym ופוקימון stop? ♦  כמה cp יש לפוקימון הכי חזק שלך (combat power ) ? כמו כן, חשוב שבמסגרת השיח נדון גם בסכנות שיש במשחק. לצפיה בסרטון המסביר על הסכנות לחץ כאן

"זמן מסך" בגיל ההתבגרות

בגילאים צעירים מומלץ להגביל את "זמן המסך" לילדים. בגיל ההתבגרות משתנים "כללי המשחק" ואיתם ההגדרה של מה זה "זמן מסך". לאור זאת, חשוב שההורים יבצעו את ההתאמה הנדרשת בגישתם לנושא. לדוגמא: שימוש בוואטסאפ לא מוגדר כזמן מסך. זהו השדה החברתי של המתבגר בדומה ל"ישיבה על הברזלים" או לדשא בתקופתנו. תכנות מחשבים או משחק ב minecraft לא מוגדרים כזמן מסך. חשוב לקום מהכסא אחרי שעה. שמיעת מוזיקה עם אוזניות לא מוגדרת כזמן מסך. קריאה באייפד לא מוגדרת כזמן מסך. צפייה בתוכניות ריאליטי לא מוגדרת כזמן מסך (קבעו תדירות ע"פ גיל). שקלו לרכוש למתבגר פלייסטיישן או אקסבוקס ביום ההולדת. אפשר לרכוש משומש או להתאגד למתנה מכל המשפחה. חשוב לבנות הסכם עם המתבגר: שעה לפני השינה ייפסק השימוש במסכים הפוגעים בהפרשת הורמון השינה ומשבשים את מעגל השינה. הטענת הנייד תתבצע מחוץ לחדר השינה או ע"י שימוש באפליקציה המעבירה את הנייד באופן אוטומטי למצב טיסה ומונעת קרינה. אין שימוש בניידים בזמן נסיעות קצרות או בזמן הארוחות. השתדלו להימנע מדיונים על "זמן המסך" עם המתבגר. שאלו את עצמכם, האם המתבגר שלכם נפגש עם חברים, הולך לחוגים, עוזר בבית, משתתף בחלק מהמפגשים המשפחתיים? אם התשובה לאחת השאלות היא "לא מספיק", נהלו שיחה והסבירו שצריך להשתפר בנושא הספציפי.

מה עושים כשמעליבים אותך בוואטסאפ?

הוואטסאפ הינו "שדה חברתי" משמעותי בחיי ילדינו. מכיוון שילדים רבים נפגעים ונעלבים בקבוצות הוואטסאפ, חשוב לעבור עם הילדים על כללי התנהגות. לדוגמא: כשאתם נעלבים, התרחקו מהנייד ואל תגיבו מיד. זכרו שאין באמת פרטיות ברשת. הקפידו לצאת מהקבוצה במידה ואתם כבר לא חברים בה (שינוי מגמה/חוג). שמרו על שיח מכבד גם במצב של אי הסכמה. שמרו על הפרטיות שלכם ושל האחר. הימנעו מפרסום תכנים לא מכבדים. אל תנהלו עימות אישי באופן פומבי. אל תצרפו חברים לקבוצה בלי הסכמתם. שמרו על דיסקרטיות. אל תפרסמו מידע אישי שנמסר לכם. כשאינכם מקבלים תגובה בקבוצה, עברו להודעה בפרטי. בדקו את אמיתות המידע. כשאתם משתפים בהצלחה, קחו בחשבון בקנאה שזה יכול לעורר. שקלו לצאת מקבוצה במידה ואינכם מרגישים בה נוח. הימנעו מלהשתלט על השיח. הימנעו משיח פוליטי. לעולם אל תיקחו חלק בהעלבות, או בשיתוף סרטון/תמונה פוגענית. מדובר במעשה פלילי.

The Lion and the Hut

הסיפור על "האריה והצריף" מייצג את הצורך להגן על הילדים שלנו מפני האריה (הסכנות) תוך כדי התרכזות בבניית הצריף (פרנסה וטיפול בילדים). הסמארטפון שלנו הוא "אריה בהסוואה". ברגע שאנחנו שומעים התראה מהנייד, אנחנו מפסיקים כל פעולה (בניית הצריף) ו"מזנקים" לכיוונו כאילו נכנס אריה לחדר. זינוק מיותר זה מסיט את תשומת הלב מהדבר היקר לנו בעולם, הילדים שלנו. שאלו את עצמכם:                       ♥  איך מרגיש הילד בכל פעם שאתם מתנתקים ממנו? ♥  כמה פעמים "זינקתם" לשווא? ♥  מה המסר שאתם מעבירים לגבי נוכחות הורית? ♥  האם ההודעה שהתקבלה היא בקטגוריית "אריה" או ווטסאפ/מייל לא דחוף? ♥  איך תרגישו כשהילד "יזנק" לנייד באמצע שיחה אתכם? כל צלצול/התראה מהנייד יוצרים במוח סטימולציה המשחררת דופמין, שמעורר התרגשות שמקפיצה אותנו לנייד. פתרון פרקטי הוא להשתיק את הנייד למשך 15 דקות בזמן הארוחה/משחק/אמבטיה או לבחור להתעדכן אחת לחצי שעה.

מה זה play diet ?

דר' רנדי קולמן מסתכל על זמן המשחק אצל הילד ככלי למידה משמעותי בחיים. הוא מסביר שכמו שהתפקיד ההורי הוא לשמור על תזונה מאוזנת (healthy diet) הכוללת את כל אבות המזון, כך גם תפקידנו לשמור על איזון בין סוגי המשחק השונים (play diet). הוא מחלק את סגנונות המשחק ל5 קטגוריות שבכל אחת הילד רוכש מיומנויות שונות: משחק פיזי: התעמלות, ריצה, אופניים, כדורסל, כדורגל. משחק חברתי: משחקי קופסה, משחק בגן שעשועים, מפגש חברים. משחק יצירתי: נגינה, אומנות, דרמה, צילום וציוד מכני. משחק דיגיטלי: משחקי מחשב, אתרים, תכנות, סייבר, סמארטפון, אייפד. משחק חופשי: משחק ללא חוקים שנקבעו מראש, שימוש בדמיון, המצאתמשחקים חדשים. כדי לעזור לילד ליצור "play diet",אנחנו צריכים להשקיע זמן וכסף בכל הקשור להרשמה לחוגים, הסעות, הזמנת חבר, קניית טרמפולינה, עמוד סל... תוך מתן דוגמא אישית לחיים מאוזנים הכוללים חיי חברה, תחביבים ופעילות ספורטיבית.

זמן מסך כסיכון ארגונומי

אחד התחומים בסוגיית "זמן המסך" המחייבים תשומת לב הורית, היא השפעתה של ישיבה ממושכת מול מחשב/טלוויזיה/ איפון  על בריאותו והתפתחותו התקינה של הילד. להלן מס' טיפים בנושא:

1. וודאו שכיסא המחשב מותאם לילד. להדגמה מומלץ לצפות עם הילדים בסרטון
2. למדו את הילד על בעיית ה"טקסט-נק" מומלץ לצפות בסרטון עם הילדים
3. עודדו פעילות גופנית יומית (חוג, הליכה עם כלב, הליכה במקום נסיעה, מדרגות במקום מעלית, גן שעשועים).
4. עודדו את הילד כשהוא יושב נכון / קורא הודעות נכון.
5. הקפידו שהכנת שיעורי הבית תתבצע מול שולחן ולא בשכיבה על השטיח/המיטה.
6. פצלו את זמן המסך בסוף השבוע כדי למנוע ישיבה ממושכת.
7. למדו את הילד לסדר נכון את תיק בי"ס (דברים כבדים בתא האחורי) תוך נשיאת התיק על 2 הכתפיים וסחיבת הטרולי באופן סימטרי (פעם יד ימין ופעם יד שמאל).
8. הסבירו שמשחק ב Wii אינו מחליף פעילות גופנית :-)

 רק בריאות......

פלאפון ופרטיות

הדיבר ה-11

כולנו מזועזעים כשאנו שומעים בחדשות על מקרים בהם ילדים שיתפו תמונה או סרטון פוגעני.

תפקידנו כהורים להעביר מסר ברור שבמאה ה 21, הדיבר ה -11 הוא שאסור להכין/לשתף/להעלות סרטון פוגעני, תמונה פרובוקטיבית או מסר משפיל.

חשוב למצב ערך משפחתי זה בדומה לערכים של "לא תגנוב/לא תשקר" ולקיים שיח משפחתי על בסיס קבוע שיעביר 2 מסרים:

1. הפגיעה הפוטנציאלית של שיתוף ויראלי היא הרסנית. מדובר בעברה פלילית וההורים חשופים לתביעות נזיקין. 

2. חובת הילד להימנע מפעולה שכזו ולהקפיד לדווח להורה/למבוגר אחראי כשהוא עד/שותף לפגיעה באחר.

כל הורה אומר לילדיו על בסיס קבוע לא לדבר עם זרים ולהימנע מלחצות כביש באור אדום. בימינו, הסכנות משיתופים וירטואליים הן ממשיות ולא פחות חמורות ומסוכנות.

גיל שנתיים ומסכי אייפד/סמארטפון.

מחקר חדש קובע כי לא מומלץ לחשוף ילדים הצעירים מגיל שנתיים למסכי אייפד/סמארטפון.

הורים רבים משדרים "מסר כפול" בנושא השימוש במסכים. מחד, הם משועשעים כשילד בן שנה וחצי עומד מול מסך הטלוויזיה בניסיון להעביר את המסך ע"י הזזת האצבע. ומנגד, הם מוטרדים מהתמכרות למסכים.

להלן המלצות נוספות מהמחקר החדש שפורסם בשבוע שעבר:

1. הוציאו את הטלוויזיה, משחקי המחשב והאינטרנט מחדר הילדים מאחר ואין לנו שליטה במה צופים ילדנו בחדרם.

2. הגבילו את שהות ילדכם ב"מדיה החברתית" (אסמסים/וואטסאפ/פייסבוק..) לשעתיים ביום בלבד.

איך מגבילים זמן מסך?

הורים רבים אינם מרוצים מהצפייה הממושכת של ילדיהם ב"זמן מסך", אך מתקשים להגביל אותה.

"זמן מסך" כולל: משחקי מחשב, פלאפון, פייסבוק, אייפד, אייפוד, פלייסטיישן, ווי, די. אס, אקס בוקס וכד'.

כדי להבין איך מגבילים את "זמן המסך" שאלו את עצמכם מה היה קורה לכם  במצבים דומים:

1. הזמנתם חדר ישיבות לשעה ולא הספקתם לסיים את הישיבה. האם מי שמתוכנן להיכנס לחדר אחריכם דוחה את פעילותו או נכנס בתום השעה?

2. הוקצבו לכם 20 דקות להרצאה ולא סיימתם את המצגת. האם הסמינר יוארך או שיסמנו לכם שעוד 5 דקות עליכם לסיים?

באותו האופן מומלץ להגביל את "זמן המסך":

• קבעו ביחד עם הילד מה פרק הזמן לצפייה ב"זמן מסך".

• תנו התראה שעוד 5 דקות זה מסתיים.

• וודאו שהוא מכבה את המסך או כבו את המסך בעצמכם (לא בכעס). 

מאחר ומדובר בהתמכרות, הימנעו משימוש ב"זמן מסך" כתחליף לבייביסיטר או כשיטה לניהול כעסים. 

מה מפריע לנו בדור הזה?

"הילדים בימינו אוהבים מותרות, אינם מכבדים את המבוגרים ואוהבים לפטפט במקום לעסוק בפעילות גופנית. הם מתנגדים להוריהם ונוהגים בעריצות כלפי מוריהם".

הציטוט הזה נשמע ודאי מוכר ונכון לתקופתנו, אך הוא נכתב לפני יותר מאלפיים שנה ע"י הפילוסוף אפלטון.

השוואה בין הדורות היא מיותרת. רובנו גדלנו בבית "אוטוקרטי" עם יראת כבוד להורים. הילדים היום חיים בתקופה של דמוקרטיה המושתתת על כבוד הדדי ושוויון זכויות. מכאן נובע התסכול והבלבול שלנו.

שאלה : איך מגשרים על הפערים?

תשובה: נשאל את עצמנו מה מפריע לנו היום. על אילו ערכים חשוב לנו לשמור?

• אם מפריע לנו שיש שימוש מוגזם במסכים, נגביל את השימוש בם. נקבע ביחד כמה זמן, איפה, מה ומתי מותר.

• אם מפריע לנו שאין מספיק פעילות גופנית, נעודד את הילד להשתתף בחוגי ספורט או נמצא זמן ונעשה ביחד פעילות גופנית.

• אם מפריע לנו שאין מספיק אינטראקציה עם ילדים, נעודד את הילד לקיים פעם או פעמיים בשבוע מפגשי חברים.

• אם מפריע לנו שאין עזרה בבית, נבקש עזרה מהילדים ונעודד אותם על תרומתם המשמעותית.

• אם מפריע לנו שאין מספיק זמן משפחתי, נקבע ביחד מתי נבקר את המשפחה ונתכנן פעילויות משותפות.  

חריגה בזמן מסך

הורים רבים מרגישים כי "זמן המסך" בביתם חורג מכל גבול הגיוני, אך חשים חוסר אונים בניסיון להגביל זאת. חשוב לזהות מה הבעיה האמתית ומה מפריע לנו ההורים.

אולי הילד לא משחק מספיק עם חברים? לא מכין שיעורי בית? לא מתאמן בכלי הנגינה? לא עושה פעילות גופנית? לא יוצא לגינה? לא קורא מספיק? לא מבלה עם המשפחה? ....

הילד מאד נהנה מזמן המסך. כייף לו לשחק במשחקי מחשב. הוא נמצא בעולם של פנטזיה בו הוא מצליח להרוויח הרבה כסף בזמן קצר, מרגיש חברותי, כי יש לו המון חברים וירטואליים, ולפעמים יוצא לו לשחק בתפקיד "האיש הרע" מבלי לקבל עונש.

חשוב להבין מה עומד מאחורי ההתמכרות הזו. ממה הילד נמנע או בורח. מהו הצורך שממלא "זמן המסך" אצל ילדכם. האם זו תחושת הכיף? הריגוש? השליטה והכוחניות? יצר התחרות?...

נסו לייצר בשיתוף עם הילד מצבים אחרים בחייו האמיתיים, בהם יינתן מענה לצרכים אלו.