איך גורמים לילדים לעזור בבית?

 

4 מסקנות מחקר באוניברסיטת הרווארד

מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד לאורך 20 שנה חקר ומצא קשר בין ביצוע מטלות ביתיות בגיל צעיר לבין הצלחה בחיים הבוגרים, בריאות נפשית, אחריות והתפתחות אישית. להלן 4 מסקנות עיקריות: החיזוי הטוב ביותר להצלחה בלימודים, בקריירה ובמערכות יחסים קשור לשאלה האם הילד החל לבצע מטלות בגיל 3. כשמצפים מילדים "להפשיל שרוולים" ולעזור בבית זה מכין אותם לעזור בעוד מסגרות. לחסוך מהילדים מטלות מונע מהם את הסיפוק של להשקיע, להתאמץ ולהשלים משימה. אחריות על משימה בבית מאמנת את הילד בניהול זמן. לעתים זה מפתה לוותר לילד עקב עומס בלימודים, אבל החיים האמיתיים ידרשו ממנו לבצע את כל משימות החיים. יהיו זמנים שהוא יעבוד עד מאוחר ועדיין יצטרך לעשות קניות במכולת ולשטוף את הכלים. הנכונות והיכולת לבצע מטלות בית מנבאים בריאות נפשית בעתיד יותר ממעמד חברתי או קשיים משפחתיים.

מה המסר של פרופ' דן אריאלי?

 

פרופ' דן אריאלי הוא מומחה עולמי לכלכלה התנהגותית. מסתבר שבמחקר שפרסם הנתונים לא נאספו במציאות אלא יוצרו ע"י אלגוריתם. בראיון באולפן שישי פרופ' אריאלי העביר לילדינו מסרים חשובים: הודאה בטעות: ללא ספק טעיתי פה צמיחה: מה אני לומד מזה ואיך אני מתקדם הלאה? לכל פעולה יש תוצאה: עברתי על החוק ו-MIT השעו אותי לשנה תחושה חברתית: הטעות שלי לא טובה לקולגות שלי ולעולם המחקר חוסן נפשי: המוניטין האקדמי שלי יכול לספוג את המכה אופטימיות: בעוד 5 שנים ייצא מחקר טוב והכול יהיה בסדר קבלה עצמית: חצי הזקן והצלקות שלי מייצגים את מסלול חיי מומלץ לצפות עם הילדים בראיון. להלן לינק

מהו "אפקט איקאה"?

 

"אפקט איקאה" הוא מושג שטבע פרופ' דן אריאלי מאוניברסיטת דיוק. תוצאות מחקרו הראו שצרכנים מוכנים לשלם בממוצע כ־63% יותר עבור רהיטים שהרכיבו בעצמם. בנוסף, ככל שהצרכן משקיע יותר בחפץ, כך גדלים הקשר והאהבה כלפיו. באותו אופן ילדים: המבשלים ארוחה, פחות בררנים השותפים למשימות הבית, שומרים על ניקיונו המטפלים בחיות מחמד, מסורים לבעלי חיים ולזולת העובדים ומרוויחים כסף, מעריכים את הרכישה הפותרים בעיות, גאים בתוצאות

מדוע חשוב ללכת אחורה?

 

פינוק על פי גישת אדלר, הוא מתן שירותים מיותרים לילדים ומניעת תסכולים. דרך יעילה לצמצם פינוק ולהכין את הילדים לחיים, היא ללכת אחורה ולאפשר לילדים לקחת אחריות ולצעוד קדימה. לדוגמה: כשהורה מזהה בעיה הוא מונע מהילד את ההזדמנות לזהותה כשהורה חושב על פתרון הוא מעכב את פיתוח כישורי החשיבה של הילד כשהורה פותר בעיה הוא מונע מהילד להתאמן בפתירת בעיות כשהורה "מציל" את הילד הוא אינו מאפשר לילד לחוות את תוצאות החיים כשהורה מונע תסכול הוא אינו עוזר לילד לבנות ארגז כלים לחיים    ממליצה לשאול את עצמינו כל ערב האם היום לקחנו צעד 1 אחורה, האם היום עשינו פעולה 1 פחות עבור הילדים.

טעות כשלב במסלול הכשרה

 

"לאחרונה נשאלתי אם אני הולך לפטר עובדת שעשתה טעות שעלתה לחברה $600,000. השבתי שלא – כרגע הוצאתי $600,000 להכשיר אותה. מדוע שארצה להעביר אותה לחברה אחרת?" Thomas John Watson Sr, הנשיא הראשון של חברת המחשבים IBM. בואו נלמד את הילדים להסתכל על טעות כשלב במסלול הכשרה לחיים. לדוגמא: שִׁכְחָה מלמדת ארגון איבוד חפצים מלמד שמירה ואיתור טעות בהודעת ווטסאפ מלמדת הגהה דילוג על סעיף במבחן מלמד סקירה אחרונה הקאה במסיבה מלמדת שתייה במידה איחור מלמד הקדמה "נגמר לי הכסף" מלמד תכנון תקציב רכישה מיותרת מלמדת חשיבה מקדימה פגיעה בחבר מלמדת רגישות והתחשבות שִׁכחת סיסמה מלמדת תיעוד פרסום מביך ברשת מלמד פרטיות כתם על חולצה מלמד זהירות

המילה YET חשובה במגילת העצמאות של הילד

קרול דווק, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, שמחקריה השפיעו על עולם החינוך. דווק מסבירה שהמילה YET משנה את צורת החשיבה של הילד: מחשיבה מקובעת ביחס ליכולותיו “fixed mindset“ לחשיבה מעצימה “growth mindset“ העוזרת לילד להאמין שניתן לפתח יכולות בסיסיות ואינטליגנציה באמצעות למידה ומאמץ. בואו נלמד את הילד להוסיף את המילה "עדיין": אני לא יודע איך עושים את זה... עדיין אני לא יודע איך זה עובד...עדיין אני לא מבין את החומר...עדיין אני לא מצליח...עדיין אני לא טוב בזה...עדיין   בואו נלמד להוסיף את המילה "עדיין" בכל פעם שאנחנו מודאגים: הילד לא מצליח...עדיין הילד לא הולך...עדיין הילד לא מתקשר...עדיין הילד לא יודע...עדיין הילד לא סיים...עדיין

 

מה זה שִׁרְשׁוּר לאחור?

שִׁרְשׁוּר לאחור, backward chaining, היא דרך הדרגתית ללמד מיומנויות חיים. מטרת ההורה לעודד את הילד לעצמאות ולחזק את תחושת המסוגלות שלו. בשִׁרְשׁוּר לאחור ההורה מחלק את המשימה לשלבים, מראה לילד את שרשרת הפעולות, משאיר לו לבצע 10% מהמשימה ומעודד אותו. לאחר מכן ההורה מבצע 80% מהמשימה ומשאיר לילד 20% ממנה וכך הלאה עד שהילד מיומן ועצמאי. מצורף סרטון המדגים שרשור לאחור בלימוד קשירת שרוכים.

 

אפשר לזרוק את הציור הזה?

ילדים בגילאי גן מציירים המון ומציפים את הבית באוצרותיהם המרגשים. אחרי שהמקרר והמגירות מלאים בעבודות אומנות מגיע שלב הזריקה לפח המלווה בחשש ש"יתפסו אותנו על חם". פתרון יעיל הוא לסרוק את היצירות באפליקציה ולשמרן "בענן". כדי לוודא שרק הציורים החשובים נשמרים מומלץ שהילד יקח חלק בתהליך. ילד קטן יֵשב לידנו, יבחר מספר יצירות שבועיות וילמד איך התהליך מתבצע. ברגע שהוא כשיר למשימה מומלץ להעבירה לידיו. מומלץ לפתוח לכל ילד תיקייה נפרדת.

"Better is always better, but it isn't always good"

פרופ' פול ראסמוסן ,מטפל אדלריאני המתמחה באימון רגשי, מסביר ששיפור זה תמיד יותר טוב, אבל זה לא תמיד הדבר הנכון.לעיתים, כשאנחנו חווים שיפור בהתנהגות הילד, אנחנו עוצרים את תהליך החינוך "באמצע הדרך". המשפט "שיפור זה תמיד יותר טוב, אבל זה לא תמיד הדבר הנכון", מזכיר לנו את החשיבות להסתכל על מטרות ההורות לטווח רחוק. המטרה היא לפתור את הקשיים בהורות ע"י התנהלות המכבדת גם את הילד וגם את ההורה תוך חיזוק הקשר ביניהם. להלן מספר דוגמאות:

קושי: הילד מכור לפורטנייט.

שיפור: הילד מסכים לכבות את המסך בשעה 19:00.

הדבר הנכון: להסביר על ה play diet, לחפש ביחד תחומי עניין נוספים ולעזור לו למצוא עבודה.

קושי: הילד לא יודע להירדם לבד.

שיפור: הילד מסכים להירדם כשההורה יושב ליד הדלת.

הדבר הנכון: לעבור 3 לילות של אימון שינה ולתת לילד "מתנה" - היכולת להירדם לבד.

קושי: הילד מתקשה בלימודים ולא מכין שיעורים.

שיפור: הילד מוכן לתרגל רק אם ההורה יושב לידו.

הדבר הנכון: לקיים שיחה עם בה"ס ולארגן שעות תגבור פרטניות (אופק חדש) או למצוא מורה פרטי.

קושי: הילד בררן באוכל.

שיפור: הילד מסכים לאכול תפריט מיוחד שמכינים עבורו.

הדבר הנכון: לעשות פתרון בעיות, למצוא תפריט מזין שמתאים לכל המשפחה ולערב אותו בתהליך ובהכנה.

האם "הנסיך" שלנו עצמאי?

רודולף דרייקורס, תלמידו של אדלר אמר: "Never do for a child what he can do for himself" מצרפת רשימת שאלות ע"פ חתך גילאים... גיל 2-3 האם הילדים בוחרים את הבגדים, מתלבשים לבד, מוזגים כוס שתיה, סוחבים את התיק לגן, נרדמים לבד, עוזרים עם הכביסה, אוכלים עם סכין? גיל 4-5 האם הילדים מתקלחים לבד (אנחנו בגזרה לשמור על בטיחות), מתארגנים לחוג, מפנים מדיח, עורכים שולחן, מכינים ארוחת בוקר, מנקים את עצמם בשירותים? גיל בה"ס יסודי האם הילדים מכינים מערכת ושיעורים, קובעים מפגש חברים, מארגנים תיק לטיול, מכינים ארוחת עשר, אחראים על טפסי בה"ס, שוטפים כלים? גיל חטיבת ביניים האם המתבגרים קובעים תור לרופא ולסַפָּר, נוסעים בתחבורה ציבורית, מכינים ארוחת ערב משפחתית אחת לשבוע, עובדים (בייביסיטר או הוצאת כלב של שכן)? ***כל חתך גיל מכיל את הרשימה של הגילאים הקודמים. הנחת היסוד היא שהילדים יכולים לעשות הרבה יותר ממה שאנחנו מצפים מהם. בוא ניתן להם את ההזדמנות, נלמד אותם ונצְפה איך הם מדהימים אותנו ואת עצמם.

מה הפתרון של סיינפלד לעקביות?

ג'רי סיינפלד מספר שהדרך שלו להיות קומיקאי טוב היתה לכתוב על בסיס יומי. הוא תלה לוח שנה גדול על הקיר, וסימן X בצבע אדום על כל יום שכתב חומר חדש. הרעיון היה ליצור רצף של סימני X והמטרה היתה לא לשבור את השרשרת. Don't break the chain הוא לוח שנה שסייע לסיינפלד להיות עקבי ויכול לסייע לילדים שלנו בתהליכי גמילה שונים לדוגמא: גמילה מחיתולים, הירדמות ללא נוכחות הורה או גמילה מהרגל רע: כסיסת/מציצת אצבע או משחק עם שיער. לוח השנה יכול לעזור גם לשמור על עקביות בקריאת ספר לפני השינה, בהתכוננות למבחן, באימוני כושר או בשינוי של ניהול כעסים. לא מדובר בפרס או בטבלאת סטיקרים אלא בכלי לעידוד רצף בתהליך. הילד מסמן בעצמו את ה- X, נהנה מהשרשרת האדומה שיצר וגאה שהוא עקבי בתהליך.  לצפייה ולשימוש בלוח (ללא תשלום) לחץ על הלינק

איך מתמודדים עם מציאות בלתי רצויה?

כולנו מתמודדים עם מציאות בלתי רצויה שנקלענו אליה בעל כורחנו במערכות יחסים שונות. על פי המודל של תלמה בר-אב קיימות ארבע אופציות להתמודד עם מציאות בלתי רצויה. בספרה, "לגעת בחיים" היא מפרטת אותן: לשבור את הכלים, או: לנתק ולהתנתק. לדוגמה: גירושין, מעבר מדינה, מקצוע, מקום עבודה או בה"ס. לא לעשות כלום ולקטר. אופציה נפוצה המנציחה את המציאות הבלתי רצויה ופוטרת אותנו מאחריות. לשנות את המציאות. אופציה מעולה כשמחפשים תרופה למחלה או טכנולוגיה חדשה. אופציה פחות טובה כשמדובר ביחסים. מצב של עליונות, בו האדם מאמין שהוא יודע יותר טוב מהאחר ורוצה לשנות אותו גם במחיר של מאבק כוח וקונפליקט. ללכת עם המציאות, או: לשחות עם הזרם. אופציה קשה ומצמיחה הכוללת: להסתכל על החיוב שבמציאות הלא רצויה, ולעבור לגוף ראשון - לבחור מה לשנות אצלי ואיך להתמודד. מומלץ לתרגל עם הילד את המודל של התמודדות עם מציאות בלתי רצויה. כשהוא שונא את בה"ס, את המורה או ילד מסויים, קיימות בפניו 4 אופציות:  לשבור את הכלים. לעבור כיתה, בה"ס או להתנתק מהחבר. לקטר ולהתלונן. לשנות את בה"ס, את המורה או את החבר. ללכת עם המציאות ולקבל את המצב. לחפש את החיובי ולעבור לגוף ראשון. לחשוב מה אני יכול לעשות, כדי לשפר את מערכת היחסים עם בה"ס, המורה או החבר.

איך אפשר להסתכל אחרת על כישלון?

כשכלי חרס נשבר ביפן הם לא זורקים אותו לפח אלא מתקנים אותו באמצעות תערובת של לכה ואבקת זהב או מתכת יקרה אחרת. הבודהיסטים מאמינים שהשברים בכלי אינם מייצגים את סוף חייו, אלא רגע ייחודי בהיסטוריה שלו. הסרטון המצורף מלמד על אמנות הקינטסוגי ומראה כיצד היפנים הופכים חפצים שבורים ליצירות יפות יותר מהמוצר המקורי. ניתן להראות לילדים את הסרטון בהקשר של כישלון, אכזבה, קושי או כאב. המסר הוא שניתן לחבר את השברים, לעטר בזהב את הכישלון ולהתבונן ביופיו של הכלי המאוחה.

מהם 4 שלבים של למידה?

הטיפ מתאר את 4 שלבי הלמידה בסדנאות ההורים או בכל רכישת מיומנות חדשה:

Unconscious Incompetence  שלב ראשון בו האדם לא יודע מה שהוא לא יודע. ההורה מחנך ע"פ סגנון אוטוקרטי או ותרן, משתמש בפרסים ובעונשים ולא מודע למחיר שהוא והילדים משלמים.

Conscious Incompetence שלב למידה שני בו ההורה מרגיש שהדרך שלו לא עובדת: הילד אומר "אתה לא מחליט עלי", העונשים לא מרתיעים והפרסים לא יעילים. יש הרבה צעקות ואיומים בבית. ההורה מותש, חווה קושי, חוסר כבוד וחוסר שת"פ.

Conscious Competence בשלב למידה השלישי ההורה מחליט לעשות שינוי, קורא ספר בנושא הורות או טיפ שבועי :-) הולך לסדנת הורים, מקבל ייעוץ ורוכש כלים דמוקרטיים. זהו שלב האימון בו ההורה מתרגל את הכלים החדשים באופן מלאכותי. השלב הזה מצריך מחשבה, אימון ותרגול.

Uncouncious Competence הללויה. הכלי הדמוקרטי נרכש ומתקיים בלי מחשבה או תכנון. הכלי מרגיש כמו הֶרְגֵּל שני, פשוט ולא מסובך. ההורה מצליח לזכות בשת"פ עם הילדים ללא עונשים ופרסים והם עומדים בהסכמים.

איך מלמדים דחיית סיפוקים?

היכולת לדחות סיפוקים היא מרכיב חשוב בבניית אינטליגנציה רגשית. מדובר ב"שריר פסיכולוגי" המצריך אימון. להלן מספר דוגמאות: מתבגרים:♦   דמי כיס נותנים בתחילת החודש ונמנעים מלתת הלוואות במהלך החודש. ♦   תוכל לשדרג את הנייד שלך ביום ההולדת הקרוב. ♦   תכננו ביחד חופשה משפחתית מספר שבועות/חודשים מראש. ♦   אני זמין להסיע אותך ל___ לאחר השעה__. ♦   נשמח ללכת ל"אסקייפ רום" ביום שבת בעוד שבועיים. ♦   קח חודש לחקור את המוצר __, תגיש לנו 2 הצעות מחיר ואז נדבר על רכישה.ילדים בגילאי שנה-12: ♦   בחרו יחד ספר ארוך, וקראו פרק אחד בכל יום.♦   בכיתה א' נקנה לך פלייסטיישן/אקסבוקס. ♦   שתלו עם הילד שתיל ועזרו לו לטפל בו.♦   בנו יחד פאזל גדול, ובכל יום התקדמו ב50 חלקים. ♦   בקשו מהילדים להמתין עם האוכל עד לסיום הברכות בקבלת השבת. ♦   הזמינו לילד פריט באינטרנט, לו הוא יחכה מספר ימים.

באיזה ציור יהיה לילד יותר קל לא לצאת מהקווים?

בציור הראשון הגבולות ברורים יותר ולכן קל לילד לצבוע מבלי לצאת מהקווים. גבולות של ציור בדומה לגבולות וחוקים בבית, יוצרים מסגרת/שגרה. ככל שיהיו ברורים יותר לכם ולילד, יפחתו המקרים בהם תתקיים "יציאה מהקווים" בדמות מריבות ומאבקים ותתחזק תחושת הביטחון. לדוגמא: טלפון נייד מטעינים בלילה מחוץ לחדר השינה. כל אחד ישן במיטה שלו. כולם חוגרים חגורת בטיחות (גם בחניה ליד הבית). לא מפיצים סרטון פוגעני. מדברים בנימוס וכבוד הדדי. חשבו איזה גבול עליכם לחזק או איזה הסכם צריך לבחון מחדש, כדי לאפשר אווירה ויחסים טובים יותר.

מה זה הורה ממטרה?

הדרך המומלצת להעביר לילדים ערכים היא ע"י חיפוש הזדמנויות קטנות ללמידה על בסיס יומי (כמו ממטרה) במקום קיום שיחות רציניות וכבדות אחת לתקופה. לדוגמא: ממטרת "עידוד": מטפטפת עידוד על בסיס יומי בכל פעם שהילד חשב נכון, התכוון לטוב, התקדם והתאמץ ולא רק כשהוא מצליח. ממטרת "מיניות": במקום לחכות ל"גיל מצוות" בכדי לדבר על "בנים ובנות", כדאי לטפטף את הערכים שלנו תוך כדי צפייה בתוכנית ריאליטי, קריאה משותפת של ספר בנושא, סיפורים אישיים או ידיעות אקטואליות. ממטרת "לימודים": אם אתם רוצים להשפיע על הילד להשקיע בלימודים, אין צורך להיכנס למאבק כוח בנושא. טפטפו את המסרים שלכם ע"י כתבות מעיתון כלכלי, שיחה עם מבוגר שבחר נכון או לא, ושיתוף בסיפורים אישיים.

מה הקשר בין הורות לקלאודיה שיפר?

הורות בדומה לדוגמנות, היא מצב בו אנו צועדים על "מסלול החיים" כשילדינו צופים בנו בכל רגע ורגע. כמודל לחיקוי, חשוב שהילדים יראו אותנו "מאחורי הקלעים", כשאנו צועדים "על המסלול" ונראים במיטבנו וגם כשאנחנו לא במיטבנו. לדוגמה כשאנחנו:   מנהלים כסף/תקציב משפחתי, נפגשים עם סוכן ביטוח או יועץ פיננסי. מתנצלים בפניהם ובפני אחרים. נהנים מתחביב ומשקיעים בעצמנו. מתחבקים/מתנשקים עם בן/בת הזוג. מסתדרים עם המשפחה המורחבת ומכבדים אותה. מתמודדים עם משבר (פיטורים, גרושים, מחלה או אובדן). מנהלים קונפליקט בעבודה, בנישואים או בשכונה. תורמים בגדים, מזון, זמן וכסף. אומרים "לא" לחבר או לפעילות. עושים דברים גם כשלא ממש אוהבים או טובים בהם. מצביעים לרשות ממשלה/עירייה. וגם מדי פעם עצובים ובוכים. הצפייה בנו מזוויות שונות היא למידה חשובה לחיים ומראה לילדים את הצד האנושי של ההורה.

איך מפתחים אופטימיות?

אופטימיות היא תכונה נרכשת, ולכן כדאי לפתח אותה אצל הילד. היכולת להיות אופטימי תחזק את הביטחון העצמי של הילד ותאפשר לו להתמודד עם מטלות החיים בצורה טובה יותר. להלן מספר משפטים המביעים אופטימיות: ♥   אתה הכי יודע מה טוב בשבילך. ♥   אני סומכת עליך שתמצא פתרון. ♥  יש לך את הכוחות להתמודד עם ........ ♥   כשאתה מחליט שאתה רוצה משהו, זה קורה. ♥   יהיו עוד מספיק הזדמנויות לשפר את ....... ♥  מחר תפתח דף חדש. ♥  בוא נקווה שזה יצליח. לדברים יש נטייה להסתדר בסופו של דבר. ♥  ילד שיודע לעשות X,  יוכל להצליח עם Y. ♥  הכול לטובה. כשדלת אחת נסגרת דלת אחרת נפתחת.

מהו השלב ה1 בהתמודדות עם קושי?

כשיש לילד קושי אמיתי, חשוב להאמין ביכולתו להתמודד עם הבעיה ולהעביר מסר מעצים. הסתכלו עליו כאילו הוא חזק כמו אריה ולא שביר כמו בובה מפורצלן, כי הוא מקשיב ומאמין לכם.  להן מספר דוגמאות: משקל יתר - אנחנו מאמינים ביכולת שלך לקחת את עצמך בידיים ולרדת במשקל. נשמח ללכת איתך לדיאטנית, לנהל מטבח בריא וכד'. חברתית - אנחנו מאמינים שאתה יודע הכי טוב לקרוא את המפה החברתית. נשמח לחשוב ביחד איך לעזור לך להכיר עוד חברים. ציונים - אנחנו מאמינים שכשתחליט לשפר את הציון, זה יקרה. נשמח לעזור או להביא מורה פרטי או להיפגש עם המורה.                                                 פחדים - אנחנו מאמינים שיש לך את הכוח להתמודד עם הפחד. נשמח לחשוב ביחד מה יעזור לך להתגבר עליו.