בעוד שבועיים שנת הלימודים נפתחת וזה הזמן להחזיר את הילדים ובמיוחד את המתבגרים לשגרה. הכנה מנטלית, פיזית וחברתית יכולה לעזור בפתיחת השנה "ברגל ימין" והורדת חרדה. מצרפת מספר הצעות :
Frontiers, פרונטירז, אתר, כתב עת ופודקאסט המנגישים לילדים מאמרים של זוכי פרס נובל. מטרת פרונטירז לפתח אצל ילדינו סקרנות וחשיבה מדעית ביקורתית. Frontiers מומלץ ע"י איגוד הספריות האמריקאי.
מטרת פרונטירז להנגיש מאמרים מדעיים בשפה שנגישה לקהל צעיר. המדענים וזוכי פרסי נובל מעבירים את המאמרים שלהם לסוקרים צעירים בגילאי 8-15 ומקבלים מהם משוב אם המאמר כתוב בצורה הטובה ביותר לקריאה ע"י ילדים בני גילם.
כתב העת כולל:
650 מנחים מדעיים
8000 סוקרים צעירים
100 עורכים מדעיים
4070 כותבים
65 מדינות העורכים
8 תחומים: אסטרונומיה/פיזיקה, בריאות האדם, הנדסה וטכנולוגיה, כימיה וחומרים, מגוון ביולוגי, מדעי המוח ופסיכולוגיה, מדעי כדור הארץ, מתמטיקה/כלכלה.
הבוקר התארחתי בתוכנית של פאולה וליאון בנושא "הכנה לכיתה א".
בטיפ אסביר את הקשר בין עלייה לכיתה א' לבין עיצוב אישיות הילד:
בילדות המוקדמת הילד מעצב את אישיותו ומגבש לעצמו מעין "ספרון" שילווה אותו כל חייו וכולל מספר מסקנות: מי אני? מהו העולם? מה עלי לעשות כדי להשיג מקום וערך בעולם? ממה עלי להיזהר? איך החיים החברתיים צריכים להיראות?
המעבר מהגן לביה"ס הוא אירוע מרגש והזדמנות לגבש מספר מסקנות מועילות להמשך החיים:
לנו ההורים יש תפקיד משמעותי בהצלחת המעבר לכיתה א' ואחת המשימות החשובות היא "ללכת אחורה", כדי לאפשר לילדים "ללכת קדימה".
שיעורי בית הוא נושא טעון בבתים רבים. לא מומלץ להשתמש בתוצאה טבעית, לתת לילד להיכשל ולהתמודד עם ההשלכות של מעשיו. עדיף להעביר מסר חיובי, אוהב ואכפתי, לדוגמא:
אני לא אוותר על נושא הלימודים, כי אני לא אוותר עליך
ללכת לבית ספר זו לא אופציה. מדובר בחוק חינוך חובה
איך אני יכולה לעזור לך?
בוא נקבע שיחה עם המורה ונראה איך אפשר לצמצם את הפער שהצטבר
שיעורי בית הם משימת החיים שלך
איך להערכתך אתה מבצע את משימת החיים? האם במלואה? האם רק ב-50%? איך היית מרגיש אם הייתי מבצעת את משימת החיים שלי רק ב-50% ומכינה לארוחת צהריים רק חצי שניצל :-)
מצרפת טיפ נוסף בנושא עם נקודות נוספות למחשבה בנושא שיעורי בית.
מכירים את השלב שאתם בלחץ בבוקר ואז מגיע עדכון מהילד "אני לא הולך לבה"ס/לגן"?
ההמלצה היא לא להיכנס ללחץ ולא להתרגש. השתמשו בכלי "act as if" שאומר - התנהגו כאילו לא שמעתם את המשפט המעצבן הזה והמשיכו עם השגרה הרגילה.
כשהילד אומר "אני לא הולך", פשוט תענו: "יאללה ממי, לך תעשה את המשימות שלך" או "קדימה, אין זמן, לך להתלבש".
המסר לילד הוא שבה"ס הוא חוק חינוך חובה והליכה לבה"ס היא משימת החיים שלו. זו לא שאלה של העדפה או חשק.
|
אם ילדכם חווה קשיי הסתגלות בגן, ניתן להשאיר מעטפה ובתוכה ציור שהכנתם לו מראש או מכתב שכתבתם לו או דף הפעלה מסוג "מצא את ההבדלים" או "חבר בין הנקודות" (ניתן להדפיס מהאינטרנט).
אחרי שתלכו לעבודה הגננת תקריא לו את המכתב או שהוא יישב להכין את דף ההפעלה ויראה לכם אותו אחה"צ כשתבואו לאסוף אותו.
מצרפת טיפ המסביר על "אובייקט מעבר".
|
"כשהייתי ילדה וקיבלתי תעודה הייתי תמיד מראה אותה לסבא שלי, הוא אף פעם לא היה פותח אותה, הוא רק היה מחבק, מנשק, נותן שוקולד ודמי כיס - הוא אמר שהחיוך שלי שווה יותר מכל ציון" (אנונימי).
התעודה בדרך וחשוב לזכור שהיא מייצגת סימסטר אחד בחיי הילד ויכולה להשתנות ברגע שהילד יחליט (ולא ההורה). להלן מספר המלצות בנושא:
תיגמול: לא מומלץ לתגמל ילד על תעודה טובה. עדיף לצאת למסעדה ביחד ולחגוג את סוף הסימסטר. להלן לינק לטיפ שכתבתי בנושא.
תגובה לציון נכשל: אני רואה שקיבלת ציון נמוך במתמטיקה. איך אתה מרגיש עם הציון? מה אתה מתכוון לעשות? האם אתה זקוק לעזרה ממני? להלן לינק לטיפ שכתבתי בנושא.
תגובה לציון גבוה: אני רואה שקיבלת ציון גבוה בX. אתה צריך להיות גאה בעצמך.
מה לא כתוב בתעודה? התעודה היא לא "תעודת הזהות" של הילד. חשוב להזכיר לו שהוא יותר מאשר מה שכתוב בתעודה ולדבר על מאפייני זהות נוספים. להלן לינק לטיפ שכתבתי בנושא.
|
הבשורה הגרועה היא שאי אפשר להכריח את הילדים ללמוד. הבשורה הטובה היא שאפשר לנסות לשכנע אותם שכדאי להם...
החל מכיתה א' כל ילד אמור להכין את שיעורי הבית לבד.
אל תחטטו לילד בתיק כדי לבדוק אם היו שיעורים, ממש כפי שלא הייתם רוצים שיחטטו לכם.
אל תשבו ליד הילד כשהוא מכין שיעורים, כדי לא להעביר לו מסר שאין ביכולתו להתמודד עם השיעורים לבד.
חשוב להבין שילד בכיתה א' אמור לקבל שיעורי בית המתאימים לגילו, ועליו להכין אותם לבד, וכך גם בכל שאר הכיתות. אם הילד מתקשה, יש לבדוק את הנושא מול המורה.
כשהילד מכין שיעורים על השולחן בפינת האוכל, ההורה יכול להיות זמין, להישאר באזור, ולסייע לפי הצורך.
| |
| להמשך קריאה והסבר על מה עושים כשהילד מתקשה בלימודים או כשהמורה מעדכן שהילד לא מכין שיעורים או כשהמתבגר לא מכין שיעורים ניתן לקרא את המשך הפוסט בלינק.... | |
|
חרדת בה"ס/גן היא לא חרדה מהמסגרת עצמה אלא חרדת פרידה מאמא. הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט האמין שאובייקט מעבר יכול לעזור עם הפרידה וההסתגלות למסגרת החדשה. הילד "מטעין" את אובייקט המעבר בסגולות ההורה, מבין שהוא הולך ומתנחם בחפץ המייצר עבורו קצת שליטה במציאות ומייצג את אמא.
חפץ מעבר יכול להיות מוצץ, סמרטוטי, בובה, צמיד "כוח", ואפילו קבלה של דלק:
"נועם בננו בן 4 התחיל ללכת לגן עירייה חדש בספטמבר ובשבועיים הראשונים (פלוס מינוס) היה בכי נוראי והדבקות לרגל ועד שהגננת לא לקחה אותו לא היתה לנו אפשרות לצאת מהגן. יום אחד כשנסענו למלא דלק בבוקר לפני הגן, שאלתי אותו מה יכול לעזור לו להיפרד בבוקר והוא ענה, ״אבא, אם תביא לי כל יום קבלה של הדלק בבוקר, אני אשמור אותה בגן ואחרי הגן אני אחזיר לך, אז לא יהיה לי קשה להיפרד. מאותו בוקר (במשך חודש וחצי המשכנו עם ה״שיטה״ הזאת), לא היתה פעם אחת בכי או תפיסת רגל, הוא נכנס כל בוקר לגן עם חיוך של גאווה ועשה סבב להראות לכל הילדים את הקבלה שלו. פיתרון הבעיות עבד כמו קסם." יותם ורונה.
|
מי לא היה מוותר על שיחת טלפון מהמורה המודיעה שהילד שלנו הפריע היום בכיתה?
האמת היא שמורה השולחת מייל/סמס בעצם "מלשינה" על הילד שלנו.
מדוע? כי יש לה 30 תלמידים והיא צריכה את עזרתנו.
מה המחיר? שיחה קשה עם הילד, פגיעה ביחסים ובאווירה בבית.
מה עדיף? לקבוע שיחה משולשת עם המורה/הילד/ההורה.
מה ההבדל? כעת הילד (ולא אתם) מחויב למורה ולהסכם שיקבע.
ומה אם לא יעמוד בהסכם? נחזור על התהליך עד שימצא הפתרון הראוי.
למה זה עדיף על שיחת נזיפה בבית? כי בעיות של ביה"ס מטפלים בביה"ס.
מה עם "עבודות שרות"? מומלץ שבנוסף לשיחה, הילד יסייע מס' ימים לאב הבית, לספרנית, למזכירה, בחדר אומנות, בכיתות נמוכות יותר, וכד' ויהפוך לילד התורם למהלך התקין של הלימודים.
|
♥ האם הילד מרגיש נוח להישאר לבד בבית? ♥ האם הילד יודע לחמם לעצמו ארוחת צהרים? ♥ האם אבטחתם את המחשב/הטאבלט מפני תכני פורנו? ♥ האם הכנתם רשימת טלפונים של מספרי חירום על המקרר? ♥ האם מותר להזמין חברים כשאתם לא בבית? איזה חדרים/פעילויות הם מחוץ לתחום? ♥ האם המפתח קשור לילקוט? האם יש מפתח חרום אצל אחד השכנים? ♥ האם תרגלתם מה עושים כשיש הפסקת חשמל בבית או כשמישהו דופק בדלת או כשהמעלית תקועה? ♥ האם קבעתם ביחד מה תהיה שגרת הצהרים? (שיעורים/טלוויזיה). ♥ האם החלטתם באיזו תדירות יעדכן אתכם הילד? (כשהוא מגיע הביתה/כשהוא יוצא).
מומלץ להתחיל בצעדים קטנים. בתחילה השאירו את הילד לבד ל- 30 דקות ועם הזמן הגיעו לשעתיים.
|
"היום מתמקדים בי, במה שחשוב לי ובהנאה שלי" היא טכניקה של הקדשת זמן ממוקד לבת.ן הזוג. מדובר בכלי מצוין להעמקת הקשר ו הפגת התחושה ...
