מה הקשר בין מרטין לותר קינג לאדלר?

אלפרד אדלר אמר Trust Only Movement ומרטין לותר קינג אמר: אם אתה לא יכול לעוף תרוץ. אם אתה לא יכול לרוץ תלך, אם אתה לא יכול ללכת תזחל, העיקר שתנוע קדימה. כדי ליצור תנועה חשוב להתחיל בצעד קטן קדימה. לדוגמא: צעד קטן בעקבות סירוב להכין שיעורים או ללכת למורה פרטי - הקריאו לילד (וגם למתבגר) ספר כל לילה לפני השינה. צעד קטן לקראת סירוב ללכת לחוג: אמרו שאנחנו הולכים לחוג, כי התחייבנו מול המאמן והקבוצה. אתה יכול לשבת על הספסל או להשתתף. אתה מחליט. צעד קטן לקראת סירוב לישון: הסבירו שאתה לא חייב להירדם, תדליק את האור, תשמע מוזיקה, תקרא ספר, תשחק במיטה, או תישן בשק שינה/אוהל.   ובזוגיות... שאלו את בן.ת הזוג מה הצעד הקטן או הדבר שיעזור לו.ה להרגיש יותר אהוב.ה ומשמעותי.ת.

מהי המגבלה של חופש הבחירה?

סוקרטס - ".You don't know what you don't know" כולנו מאמינים שהשמיים הם הגבול וכי יש לנו חופש בחירה, אך במציאות קיימות מספר מגבלות המֵצִירות את הבחירה החופשית שלנו. אחת המגבלות מתוארת על ידי ד"ר זיוית אברמסון כמטאפורה של "חדר עם דלתות המכוסות בוילונות". בחדר מס' רב של דלתות שכולן מכוסות בוילונות למעט דלת אחת המהווה מבחינתנו את האפשרות היחידה ליציאה מהחדר. במצב זה, איננו מודעים לכך שמאחורי הווילונות מסתתרות דלתות נוספות המייצגות דרכי חשיבה ופעולה אלטרנטיביות. כשילד אומר: לא היתה לי ברירה, הייתי חייב, נאלצתי, הייתי מוכרח - הוא צודק, מאחר וייתכן שאינו מודע ל"דלתות" נוספות המוסתרות מאחורי הוילונות. שתפו את הילדים במטאפורה. התובנה כי לבעיה יכולים להיות מספר פתרונות מחדירה אופטימיות, מעודדת ומזמינה את הילדים לחשיבה נוספת, לבקשת עזרה ולהתייעצות.

למה לא כדאי ל"גנוב" לילד את הבעיה?

כל משפחה מתמודדת עם בעיות שונות. כדי להיות יעילים בפתרון הבעיות חשוב ללמוד לזהות מתי הבעיה היא באחריות הילד ומתי הבעיה באחריות ההורה. כשהבעיה היא באחריות הילד התפקיד שלנו הוא תמיכתי. כשאנחנו "גונבים" ממנו את הבעיה ו"מנהלים" את האירוע, אנחנו מעבירים מסר מצמצם שאומר : "אתה לא יודע, לא מסוגל, לא אחראי ואני לא סומך עליך". דוגמאות לבעיות שבאחריות הילד: חבר מציק לו בהפסקה קיבל ציון נכשל שכח להביא אישור הורים מאחר לבה"ס נעלב מחבר לא מגיע מאורגן לחוג רב עם אחותו התפקיד התמיכתי כולל בשלב ראשון עידוד בסגנון : "אוי, איזה באסה... אני לא מאמינה...נשמע לא פשוט...בטח נלחצת...". בשלב שני ובזמן רגוע אפשר להציע עזרה, לחשוב ביחד מה לעשות אחרת בפעם הבאה או להציע פתרון לבעיה.

האם הבעיה היא התנהגותית או פיזיולוגית?

לעתים לפני שהולכים להדרכה הורית צריך לפנות לרופא, בכדי לשלול את האפשרות שמדובר בבעיה פיזיולוגית. לדוגמה: ♦   בעיית קשב וריכוז בכיתה יכולה לנבוע מפזילה סמויה. ♦   קימה בלילה יכולה לנבוע מהימצאות "תולעים במעיים" (התולעת מטילה את הביצים בלילה). ♦   הרטבת לילה יכולה לנבוע מהפרעה בהפרשת הורמון ADH במוח (הורמון המפחית את כמות השתן שמיוצרת בזמן השינה). ♦   תת משקל או השמנת יתר יכולים לנבוע מבעיה פיזית ולכן רצוי לבצע בדיקות דם. רק לאחר ששללנו את קיומה של בעיה פיזיולוגית, ניתן יהיה להתחיל הדרכה הורית התנהגותית. רק בריאות.

מה בעצם רצית להשיג?

הורים רבים שואלים את הילד: "למה עשית את זה?????" והתשובה היא בד״כ ״אני לא יודע״. לכל התנהגות יש מטרה ולרוב מדובר במטרה לא מודעת. לאור זאת, כדאי להחליף את השאלה ״למה״ בשאלה ״מה רצית להשיג?״ לדוגמא: הורה: "למה התחצפת למורה?" ילד: "לא יודע". החלפת השאלה "למה?" בשאלה "מה רצית להשיג?": הורה: "כשהתחצפת היום למורה, מה רצית להשיג?" ילד: "רציתי שהיא תדע שלא אני הייתי זה שדיבר בשיעור". אמא: "האם הצלחת? האם זה עבד?" ילד:  "לא כל כך. היא הוציאה אותי מיד מהכיתה." אמא: "מה תעשה אחרת בפעם הבאה?" ילד:  "אני אצא להירגע ובהפסקה אגיד לה שזה לא הייתי אני." אמא: "זה רעיון. יכול להיות שזה יעבוד."

אל תתן לילד בחירה

הורים רבים נותנים לילד את האפשרות לבחור בין 2 אופציות ומדווחים על שיפור משמעותי בבית. הילד מרגיש שפחות מכריחים אותו ומשתף פעולה. הגיע הזמן ל"עלות מדרגה" ולאפשר לילד לקבל החלטה. החל מגיל שנתיים כשהילד מדבר, אפשר לתת לו להחליט. לדוגמה: ♥   במקום לתת לילד בחירה בין 2 תלבושות בבוקר, עדיף שהוא ילך לארון ויחליט מה הוא רוצה ללבוש. ♥   במקום לתת בחירה בין תפוח ובננה אפשר שהוא יחליט איזה פרי הוא רוצה לאכול או מה הוא רוצה לאכול בארוחת בוקר (כמובן שבקטגוריית ה"בריא"). ♥   במקום לתת לילד בחירה אם לעבוד על המצגת ביום שישי או שבת, אפשר לתת לו להחליט מתי הוא רוצה להכין את הש.ב. קחו בחשבון שבטח תהיה דחייה וכבדו גם את העיכוב. עם יד על הלב, גם אנחנו לפעמים מחכים לדקה האחרונה. כחלק מההכנה לחיים כדאי שנאפשר לילדים לקבל כמה שיותר החלטות.

אנחנו החלטתי

כשהילד לא עומד בהסכם, זה סימן שאולי עשינו הסכם עם עצמנו בסגנון "אנחנו החלטתי". הסכמים מסוג ״עושים שיעורים מיד אחרי בה"ס״ או ״צופים בטלוויזיה רק בסופ"ש״ או "הולכים לישון ב9" הם בד״כ הסכמים בסגנון ״אנחנו החלטתי״, ולכן קשה יותר לזכות בשת"פ מהילדים. הסכם הוא תהליך פעיל בו שותפים גם ההורה וגם הילד. מטרת ההסכם היא למצוא פתרון שיכבד את הערך, את המחויבות או את צורך השעה, ובמקביל יתאים לרצון או להעדפה של הילד. סגנון ״אנחנו החלטתי״ יוביל למצב בו הילד יגדל להיות מרצה או מרדן ויפספס הזדמנויות להתאמן ב"שרירים פסיכולוגיים" של תקשורת, של קבלת החלטות ושל פתרון בעיות.

מהי תאוריית החלונות השבורים?

תאוריית החלונות השבורים מלמדת, כי חלון שבור בבניין מעביר מסר שלהזנחה ושלאף אחד לא אכפת, דבר שיגרום לנפץ את שאר החלונות בבניין. ג'וליאני, ראש עיריית ניו יורק, השתמש בתורה זו כדי לטפל בפשיעה ובאלימות ע"י ניקוי כתובות הגרפיטי מתחנות הרכבת, טיפול בהומלסים וכו'.

השפעה דומה ניתן למצוא בתוך משפחה, בה התנהגות בעייתית של ילד משפיעה על התנהגות האחרים. לדוגמה:

1. ילד שמקלל או מרביץ, "סולל" את הדרך לאלימות גם אצל אחיו.
2. כשילד לא מכין שיעורים או מתכונן למבחנים, אין "אווירת למידה"בבית.
3. כשילד מסרב לקרוא ספר לפני השינה, יש סיכוי גבוה שגם האחרים יוותרו על ההרגל.
4. ילד שרוטן ומסרב לעזור בבית, מאפשר לשאר חברי המשפחה להתנער מאחריות ותרומה בבית.

הפתרון המומלץ הוא לא לחיות עם הבעיה אלא לטפל בה בזמן רגוע ולבנות ביחד עם הילדים שגרה והרגלים טובים יותר.

כמה שעות שינה ילדך צריך לישון?

המלצות שינה לפי גיל ע"פ איגוד השינה האמריקאי:

• עד 3 חודשים  מומלץ  14-17  שעות ביום
• עד 11 חודש   מומלץ  12-15  שעות ביום
• גילאי 1-2       מומלץ  11-14  שעות ביום
• גילאי 3-5       מומלץ 10-13  שעות ביום
• גילאי 6-13     מומלץ 9-11    שעות ביום
• גילאי 14-17   מומלץ  8-10    שעות ביום

חשוב לוודא שבחדרי הילדים אין "זיהום אור" (לייט פולושן) האור הכחול של מסכי 

הטלויזיה, הנייד או הטאבלט, המעכב את ייצור הורמון השינה, המלוטנין ופוגע באיכות השינה.

הסבירו ששינה טובה היא לא עניין של העדפה או חשק אלאבריאות. חוסר שינה עלול להוביל להשמנה, לדיכאון, לעייפות, לסטרס, לחוסר ריכוז וסבלנות ולמחלות סוכרת וכלי דם.

חופש עם גבולות

"חופש עם גבולות" יוצר את האיזון בין תחושת החופש שילד רוצה לחוש לבין הסדר והחוקים שאנו ההורים 

נדרשים להם בכדי לנהל אורח חיים תקין. להלן מספר דוגמאות: 

• זמן מסך עם חברים. הורים שחשוב להם שמפגש חברתי ישלב גם משחקי קופסה ולא רק "זמן מסך". יכולים לומר: תחליט בבקשה אם תשחקו בפלייסטישן בתחילת המפגש או בסופו.
• שעת חזרה הביתה של המתבגר : אתה יכול להישאר עם החברים עד מאוחר. שלח לי הודעה בבקשה בכל פעם שאתה משנה מיקום או חברים, כדי שאדע היכן אתה ועם מי.
• מפגש חברים: כשילד נמנע ממפגש עם חברים ניתן לומר: אני מבין שהכי כייף לך בבית. חשוב לפתח קשרים עם חברים. בחר לך יום אחד בשבוע בו נלך לחבר או נזמין אותו אלינו הביתה.
• מוצץ : הורים הנמצאים בתהליך גמילה ממוצץ יכולים להציע: המוצץ "מחכה" לך במיטה. בכל פעם שאתה מתגעגע אליו אתה מוזמן להיכנס למיטה ולהירגע איתו.
• שיעורי בית: פתרון אפשרי לסוגיית עיתוי הכנת שיעורי הבית יכולה להיות: האם אתה רוצה להכין שיעורי בית מיד אחרי ביה"ס או אחרי הזמן המסך?

הפתרון הקל הוא בד"כ כוחני

תהליך התמודדות עם בעיות כולל 2 שלבים: פתרון הבעיה ולמידה חיובית לטווח ארוך. הורים רבים עייפים ובוחרים בפתרון קל וכוחני בלי להשקיע מאמץ וזמן בללמד את הילד לשים לעצמו גבולות ולכבד הסכמים. להלן מספר דוגמאות:

בעיה : תכנים לא ראויים באייפד.
פתרון קל וכוחני : ניתוק החיבור לווי פי.
פתרון מועדף : הורדת תוכנה של "בקרת הורים" ולימוד לגבי אתרים המתאימים לגילו של הילד כולל מה ניתן לעשות כשהוא נפגש עם תוכן לא ראוי.

בעיה: ילד מכור לפלייסטיישן.
פתרון קל וכוחני : החרמת הפלייסטיישן.
פתרון מועדף: הוצאת הפלייסטיישן מחדרו של הילד וקביעת הסכם ביחד המגדיר כמה זמן ניתן לשחק, באיזו שעה מפסיקים ומה עושים כשהוא לא עומד בהסכם.

בעיה: ילד הצופה בתוכניות ריאליטי מתקשה לקום בבוקר.
פתרון קל וכוחני : לא צופים יותר ב"מרוץ למיליון".
פתרון מועדף: קביעת הסכם בו הילד יצפה בחלק מהתוכנית ויתעדכן בבוקר לגבי סיומה.

בעיה: ילד רץ מגינת המשחקים לכביש.
פתרון קל וכוחני : היום לא הולכים לגינה.
פתרון מועדף: הליכה לגינה כשהילד בעגלה או לגינה מוקפת בגדר.

כל בעיה היא ההזדמנות ללמידה חשובה לילדכם. תהליך נכון של פתרון הבעיה יעשיר את הילד וייצר מערכת יחסים מכבדת ולא כוחנית.

כשאתה מיואש התחל ב"קטן"

תן גם לילד "זמן אוויר"

כשאנו בונים הסכם עם הילד לגבי זמן מסך או שעת שינה או עזרה בבית או חטיפים... כדאי שפרק הזמן שיינתן לילד "להשמיע את קולו" בשיחה, יהיה זהה לזמן שאנו ניקח לעצמנו. כלומר אם בשיחה ההורה אומר 10 משפטים, חשוב לאפשר לילד גם לומר 10 משפטים.

כל אחד מהצדדים יחלוק את המחשבות והרגשות שלו על הנושא. השתדלו להימנע ממצב בו הילד חש שאתם "חופרים" או לא מאפשרים לו "להשחיל" מילה בשיחה.

כשהאחד מדבר על השני להקשיב ולהימנע מלהגן, לשתף או להסביר את דעתו עד שיגיע תורו לדבר. בצורה זו אנחנו נותנים דוגמא אישית של תקשורת מכבדת, בדרך לבניית הסכם שבסבירות גבוהה יתממש ויוביל לפתרון הבעיה.

היה אמפתי במקום לרוץ לפתרון

משפט אמפתי עוזר לילד להתמודד עם תסכול, להכיל את הקושי ולנרמל את החוויה שלו. להלן מספר דוגמאות: 

1. אמרו לילד שצריך משקפיים/מכשיר שמיעה: "איזה באסה שאתה צריך משקפיים/מכשיר שמיעה. אתה בטח היית מעדיף שלא תהיה לך הבעיה הזו".
2. אמרו לילד שעובר טיפול בליקויי שפה או ריפוי בעיסוק: "זה באמת מבאס ללכת שוב לטיפול. אני רואה שלא בא לך ללכת ושנמאס לך. הלוואי והבעיה הייתה נעלמת."
3. אמרו לילד שנכשל במבחן או הפסיד במשחק חשוב: "איזה באסה שלא הצלחת אחרי כל ההשקעה. זה לא פשוט להפסיד."

לפני שרצים לפתרון, חשוב לעצור שנייה ולהתחיל עם משפט אמפתי המראה לילד שאנחנו בצד שלו ומבינים אותו, דבר שיסייע לו בהתמודדות וגם ילמד אותו להיות אמפתי לאחר.

בדוק שהבעיה היא לא בריאותית

הורים רבים מוצאים את עצמם במאבק כוח עם ילדם בתחומים הקשורים לסוגרים בגוף (שינה/אוכל/גמילה).  חשוב לעצור ולשאול את עצמנו האם שללנו את האופציה שמדובר בבעיה רפואית. להלן מספר דוגמאות: 

• הפרעה בשינה - כשילד לא ישן בלילה ללא סיבה מוסברת, יתכן והוא סובל מ"תולעים במעיים" (מאחר ובשעות הלילה מטילה התולעת את הביצים).

• הרטבת לילה - כשילדכם סובל מהרטבת לילה, יכול להיות שמנגנוני ההתעוררות שלו לא בשלים או שיש הפרעה בהפרשת הורמון ADH במוח (הורמון המפחית את כמות השתן שמיוצרת בזמן השינה).

• עצירות -  חשוב לטפל בעצירות בכדי למנוע התפתחות של עצירות כרונית ולשלול עצירות עקב בעיה פיסיולוגית.

• תת משקל או השמנת יתר - חשוב לעקוב אחרי עקומת הגדילה ולבצע בדיקות דם, כדי למנוע הפרעות אכילה בעתיד.

  
  

לך לסדר את החדר

לכולנו נמאס לבקש "לך לסדר את החדר". להלן מספר תובנות וכלים שיכולים לעזור:

התאמת ציפיות - סידור החדר מתבצע בהתאם לגיל הילד. ילד בן שנתיים אמור להרים 2 צעצועים, ילד בן שלוש 3 צעצועים... המטרה היא לא לעשות "פסח" אלא לעודד אותו  להשתתף בתהליך.

אימון - מומלץ להכין יחד דף הנחיות או ציורים לתיאור השלבים השונים של התהליך (כביסה לסל, ספרים למדף, לגו לקופסה).

תרומה- מומלץ לתרום או לאחסן 50% מהמשחקים. עומס הוא אחת הסיבות שמקשות על הילד בסידור החדר. 

"שריטה" - אם יש לנו "שריטה" בנושא הסדר, עדיף שמדי פעם אנו נסדר להם את החדר. חבל להרוס יחסים בשביל "חדר מסודר".

עידוד - חשוב לעודד בכל הזדמנות שהילד עוזר ובכל תחום שהוא מאורגן, גם אם זה רק בדברים שמעניינים אותו כמו אוסף קלפים או ציורים.

בניית הסכם - מומלץ לקבוע הסכם עם הילדים. למשל: בימי ראשון וחמישי מסדרים את החדר, לא משחקים בסלון, כל ערב בשעה 19:00 האזורים המשותפים (פינת אוכל וסלון) מסודרים.

חזור על הבקשה

כשהילד לא מכבד גבול או לא משתף פעולה, מומלץ לומר שנית מהו הגבול או הבקשה מבלי להרחיב במילים. להלן מספר דוגמאות:

כשילד מגיע הביתה ב23:00 במקום 22:00, מומלץ לומר "אני מבקש שתגיע ב22:00".
כשילד שכח לזרוק את הזבל, מומלץ לחזור על הבקשה ולומר "צריך לזרוק את הזבל".

לא מומלץ להרחיב בדיבור ולהרצות על החיים, המחויבויות וההשלכות. הבחירה לחזור על הבקשה המקורית אמנם לא מבטיחה את ביצועה, אך חוסכת את הדיאלוג המתיש עם הילד ומגבירה את הסיכוי לביצוע המשימה הנוכחית או משימות בעתיד.

שיחות ארוכות  צריכות להתבצע בזמן רגוע וע"י שימוש ב"תהליך פתרון בעיות".

 

שמיעה סלקטיבית

צעקות גורמות לילד לפתח "חירשות" או שמיעה סלקטיבית. כשילדך מסרב להתקלח, לעתים אתה חוזר על הבקשה מס' פעמים או נאלץ לסיים בצעקה: כמה פעמים צריך לבקש ממך להיכנס להתקלח?!

במקום לצעוק מומלץ לשבת עם הילד בזמן רגוע ולפתור את הבעיה:

מתחילים בהסבר -  בקיץ כשחם ומזיעים חשוב להתקלח ולשמור על ניקיון הגוף, אחרת מגרד ונוצר ריח רע של זיעה.

וממשיכים בעידוד למציאת פתרון - מה יעזור לך להתקלח בכיף? אולי נלמד אותך להתקלח לבד, נשתמש בקצף אמבט, נקנה ספוג לסבון נוזלי, נעשה מקלחת "צבאית", קודם נקרא ספר ואח"כ נתקלח,....מומלץ לעודד את הילד לחשוב על הפתרון.

שימוש בצעקות יהפוך את הילד לצייתן/מרדן, כשמנגד ניהול שיחה ועידוד לפתרון הבעיה יעודד את הילד להיות מרוכז משימה (task oriented) .

 

הכינה נחמה

רוב ההורים מיואשים מהטיפול האינסופי בכינים. אמנם שנת הלימודים הסתיימה, אך הבעיה קיימת גם בקייטנה וגם בבריכה. להלן מספר טיפים שיכולים לעזור בצמצום המגיפה:

טפטף 10 טיפות שמן רוזמרין לבקבוק השמפו ושתי טיפות בעורף/ אחורי האוזן.

הרתח את הקוקיות/גומיות בקומקום החשמלי.

כבס את המצעים, המגבות ובובות הפרווה עמן ישן הילד ב 90 מעלות (את בובות הפרווה ניתן לשים בשקית סגורה למשך שבוע).

הכן לכל ילד/ה סלסלה נפרדת עם המסרק/הקוקיות/הסיכות.

ואם נמאס לכם להתמודד לבד, ניתן להזמין "פולה כינים" אליכם הביתה.

חשוב להסביר לילד ש"ראש נקי" הוא צורך אישי ,אך גם אינטרס חברתי.

חפירה כמו טיפול שורש

לעתים ההורה מרגיש צורך לחזור על מסר מסוים מס' פעמים, מתוך רצון לתת דגש לנושא. מבחינת הילד מדובר "בחפירה" שהאנלוגיה בינה לבין טיפול רופא שיניים היא מתאימה.

בטיפול השיניים המטופל חושש מחפירה בעצב, מייחל למנוחה להסדרת נשימה או לבליעת רוק, ומתפלל שהטיפול כבר יסתיים. באותו אופן ניצב הילד מול ההורה, חושש מעונש או מתחושת אכזבה מצד ההורה, ומקווה שהשיחה תסתיים בשלום ובמהרה.

כשהורה מעוניין להעביר מסר לילדו, עדיף להיות אמפתי, להכיל, לעודד ולהקשיב לילד תוך ניסיון למצוא פתרון משותף.