הורים שואלים אותי מי משניהם צודק ואיך לייצר חזית אחידה מול הילד, אבל אין בזה בכלל צורך. בית דמוקרטי אמור להכיל שני סגנונות הורות שונים. העבודה שלנו היא לתת דוגמה לילדים על הדרך שבה אנחנו מוותרים, מתגמשים, מוצאים נוסחה שעובדת לשנינו, מקבלים ומכבדים את השונות בינינו.
האם שני סוגים של שגרות בוקר וערב מבלבלים את הילדים? לא. הילד צריך עקביות מול כל הורה, לאו דווקא עקביות בין שני ההורים. הורה אחד מקפץ ומדלג עם הילד כמו ארנב והשני רוצה שיזדרז ויכנס כבר לרכב. אין כאן טוב או רע. שנינו בסדר. אחרי הכל אם שנינו היינו אותו דבר, ייתכן שאחד מאיתנו היה מיותר.
מה עושים כשיש צעקות ומריבות? כמעט בכל בית לאחד ההורים יש פתיל יותר קצר והוא ממהר להרים את הקול, לאיים או להעניש. כשהילד רץ אלינו להתלונן, כדאי להגיד "זה בינך ובין אמא/אבא. אני סומך/כת עליכם שתסתדרו".
