ביקורת מחריבה יחסים

כל הורה שמח כשילדו משתף אותו במחשבותיו או בחוויות שעבר. תהליך השיתוף מסתיים ברגע שההורה מעביר ביקורת בונה על הדרך שהילד פעל או על הפתרון שבחר.

ילדים שואלים את עצמם: מה הטעם לשתף אם התגובה של ההורה היא: כל הכבוד, בפעם הבאה ..." או "איזה יופי, אבל ..."?

כשאנחנו מעודדים, אנחנו מאכילים את נפש הילד, מעודדים את העשייה, את המחשבה ואת העצמאות במציאת פתרון יצירתי.

כשאנחנו מתעלמים, אנחנו מרעיבים את נפש הילד.

כשאנחנו מעבירים ביקורת (גם ביקורת בונה), אנחנו מרעילים את יכולת השיתוף, את נפש הילד ואת היחסים איתו.

חבל.