כולנו מבינים שלשון הרע זה רכילות. חשוב להבין שגם השווצה נחשבת לשון הרע. אם חברתי באמצע תהליך גרושים ובמצב כלכלי לא טוב, ואני מספרת לה על הטיול הזוגי המפנק שהיה לי, אז בעצם חטאתי בלשון הרע, כי בסוף השיתוף שלי היא הרגישה פחות טוב עם מצבה.
לעיתים הילדים חוטאים בלשון הרע לא בכוונה וחשוב ללמד אותם להתחשב באחר ולהיות רגיש למצבו. להלן מספר דוגמאות:
- ילד שמשוויץ באייפון 6, כשחברו מגיע ממשפחה ללא יכולת כלכלית.
- ילד שמשוויץ שקיבל כלב, כשהוא יודע שההורים של חברו מסרבים להכניס כלב הביתה.
- ילדה שמשוויצה שהיא גמישה וקיבלה מדליה מחוג התעמלות קרקע כשלחברתה אין יכולה זהה.
- התפארות בציון 100 במבחן מול חבר המתקשה בלימודים.
לא כל שיתוף הוא לגיטימי. חשוב לשאול את עצמנו כיצד חש הצד השני לאחר השיתוף שלנו. במידה וגרמנו לו להרגיש רע/נחות/פחות טוב עם עצמו, הרי שחטאנו בחטא "לשון הרע".