למה ילדים בוחרים בהתנהגות "איומה" כשזה רע לכולם?

כל ילד רוצה להרגיש שרואים אותו, שהוא שווה ערך ומשמעותי ויעשה הכל כדי לקבל התייחסות. כשדרך המלך להרגיש שייך חסומה הוא יבחר בטעות באחת מ4 דרכים עקיפות ושליליות. העסקת יתר היא מטרה מוטעית בה ההורה מותש והילד מרגיש שייך רק כאשר מתייחסים אליו או משרתים אותו. מאבק כוח היא מטרה מוטעית בה ההורה כועס והילד מרגיש שייך רק כשהוא הבוס ולא מחליטים עליו (חס וחלילה). בנקמה, הילד מרגיש שייך כשהוא פוגע בהורה פיזית או רגשית. הימנעות היא המטרה המוטעית הרביעית בה ההורה מיואש והילד מרגיש שייך כשהוא מרים ידיים. למה הילדים בוחרים להשתייך בדרך שלילית? כשילד קטן אוכל יפה הוא לא מקבל התייחסות, אבל כשהוא מגיע לארוחה שבע ולא אוכל הוא מגלה שמשחקים איתו באווירון ומקריאים ספרים. עבור הילד מדובר בתגלית שלא תסולא בפז והוא מגבש הבנה בסיסית מוטעית שיותר משתלם לא לשתף פעולה. איך הילד בוחר איזו התנהגות מפריעה הכי "משתלמת"? לילד יש פלייליסט כשכל שיר מייצג התנהגות מפריעה. הוא בודק איזה שיר מבטיח החזר גבוה על ההשקעה ואיזה שיר מגיע למצעד הפזמונים. הוא בוחר בין יללות, שקרים, גניבות, דחיינות, בכי, או אפילו תיקים, גמגום ובעיות גמילה. איך יוצאים מהמעגל השלילי? כשההורה עושה special time עם הילד הוא מרגיש אהוב ורצוי, כשההורה מגייס אותו לעזור בבית הילד מרגיש משמעותי. וכשההורה מעודד אותו לעצמאות הוא מרגיש מסוגל וגדול. ככל שניצור יותר חוויות מעצימות וחיוביות יהיה לילד פחות צורך לפעול בצורה מוטעית ושלילית.

לקריאת פוסט מעיתון הארץ המסביר למה ילדים בוחרים בהתנהגות "איומה" כשזה רע לכולם?....