איך יוצאים ממאבק כוח?

מאבק כוח הוא מצב בו הילד מרגיש שייך רק כשהוא הבוס וכשאף אחד לא מחליט עליו. ההורה מנסה לגרום לילד לשתף פעולה והילד מרגיש קטן ונחות. מה המחיר שנשלם בסגנון יחסים של מאבק כוח? החרבת היחסים, הסלמה למצב של נקמה, ואיבוד יכולת השפעה, כי הילד יפעל בסגנון אנטי או דווקא. איך יוצאים ממאבק כוח? מרחיבים את התנאי. דמיינו שהחוק הוא גומיה ומייצג תנאי צר. כדי לצאת מהמאבק אנחנו נרחיב את התנאי ואת מסגרת החשיבה. תנאי צר אומר אתה חייב לסיים את כל האוכל ותנאי רחב תקשיב לגוף שלך מתי אתה שבע. תנאי צר אומר "אתה הולך לישון עכשיו ולא יוצא מהחדר" ותנאי רחב מאפשר לילד לקרוא ספרים במיטה. תנאי צר אומר לילד שקודם מכינים שיעורים או קודם משחקים עם החבר ורק אח"כ מפעילים פלייסטיישן ותנאי רחב מאפשר לילד לקבל החלטות לגבי הלו"ז. ילדה בת 3 נזפה בהורים ואמרה להם לחזור לסדנה, כי הם הפסיקו לעשות הרחבות בבית. עד כמה אפשר להרחיב את התנאי? לעתים ההורה מרחיב את התנאי יותר מדי והגומיה נקרעת. בשלב הזה אנחנו כועסים וזו אינדיקציה שהגזמנו. חשוב להקשיב לקול הפנימי שלנו ולהבין מה מתאים לנו ומה לא. בזכות הגמישות המחשבתית האווירה בבית תשתפר, סגנון היחסים יהיה מבוסס על שיוויון ערך ונזכה בשיתוף פעולה.

לקריאת פוסט מעיתון הארץ המסביר איך מפסיקים להיאבק בילדים ועוברים לשיתוף פעולה?