איך יוצרים שגרת בוקר נעימה?

בהתארגנות בוקר יש להורה ולילד אג'נדות שונות: ההורה רוצה לתקתק והילד רוצה לצפות במסכים. מה זה הורה הליקופטר או מפקד בצבא? הורה "הליקופטר" מרחף מעל הילד, עושה רוח, רעש ושואל "צחצחת, התלבשת, אכלת?" והורה מפקד"יורה" פקודות בצרורות. מי אחראי על שגרת הבוקר ? האחריות על שגרת הבוקר היא מעין כדור שרק אחד יכול לאחוז בו – או ההורה או הילד. המטרה היא למסור לילד את הכדור. איך מעבירים את האחריות אל הילד? מכינים ביחד תרשים עם משימות הבוקר. מעודדים את הילד לעצמאות. ילד בן שנתיים יכול לבחור את הבגדים לבד ולהתלבש לבד. ומעודדים אותו לקחת חלק פעיל בהכנת ארוחת הבוקר וארוחת עשר. איך לא נכנסים למאבק כוח? לוקחים כדור הרגעה "דמיוני" ואומרים "מה שלא הספקנו ננסה להספיק מחר". לא הספקת לאכול ארוחת בוקר? תאכל גרנולה בר באוטו. לא הספקת לצחצח שיניים, תנסה להספיק מחר. מה עושים אחרי בוקר קשה? אומרים "אני מצטערת שהיה בוקר קשה וצעקתי עליך. אני אוהבת אותך וצריך לחשוב ביחד מה נעשה אחרת מחר". אולי לא נדליק טלויזיה בבוקר או נסדר את הילקוט בערב או נישן בלילה עם הבגדים או נקום רבע שעה קודם. ככל שהילד יותר מרוכז בעשייה הוא פחות מרוכז בלשגע את ההורה. יש לי שני ילדים ובבוקר זה שני זוגות ידיים עובדות. אין שום סיבה שאני אתזז בין המשימות והם ישכבו במיטה ויפתחו תיבות בקלאש רויאל.