כדי להסביר כיצד תרופות פסיכיאטריות מקלות על דיכאון, כדאי להתחיל בהבנה של תפקיד ההיפוקמפוס, שהוא האזור במוח האחראי על זיכרונות רגשיים, טראומתיים וכואבים. כאשר אנו חווים זיכרון רגשי חזק הוא לא נמחק. למשל, לעולם לא נשכח איפה היינו ב-7/10. כשההיפוקמפוס מאחסן זיכרונות טראומטיים הוא מאבד חומר/נפח ומתכווץ. נוירוגנזה (Neurogenesis) הוא תהליך היווצרותם של נוירונים (תאי עצב) חדשים במוח. היום יודעים שהתהליך יכול להתרחש גם בגיל 90. תרופות פסיכיאטריות כמו ציפרלקס מעודדות נוירוגנזה ותוך 6 שבועות מחדשות את התאים בהיפוקמפוס. להלן מספר דרכים לעידוד נוירוגנזה והחזרת נפח ההיפוקמפוס לגודלו הטבעי ללא שימוש בתרופות:
|
טלי פלג
מהי חמלה עצמית?
ד"ר קריסטין נף, Kristin Neff, היא חוקרת פסיכולוגיה ומחלוצות המחקר בתחום החמלה העצמית. חמלה עצמית אינה רחמים עצמיים, אלא היכולת להכיר ...
-
שיחות עם מתבגרים בנושא מיניות יכולות לחזק את הקשר. שיח המורכב משאלות מעודד שיתוף ומעביר מסר שאנחנו פתוחים לכל שאלה בנושא. מצרפת 10 שאלות ל...
-
אחד המשפטים השכיחים ביותר בטיפול זוגי הוא: “X לא רואה אותי”. כדי לשבור את הדפוס הזה, חשוב ללמוד איזו פעולה קטנה ומדויקת יכולה לגרום לבן או...