מהי תאוריית ה- Spoon ?

אנתיאה מילר, פסיכותרפיסטית אדלריאנית מבריטניה, שיתפה ב-Spoon Theory בהרצאתה בנושא "טיפול מותאם לאוטיזם". תאוריית הכפיות פותחה על ידי כריסטין מיזרנדינו, כשניסתה להסביר לחברה איך מרגישה ההתמודדות היומיומית עם מחלה כרונית. התאוריה מדמה את מאגר האנרגיה היומי שלנו ל"כפיות". כל פעולה, פיזית או רגשית, גובה כפיות, וכאשר הן נגמרות, פשוט אין יותר אנרגיה זמינה.

מטאפורת הכפיות יכולה לעזור לאנשים המתמודדים עם מחלות, טראומה, דיכאון, חרדה, סטרס, ניהול חשבון העו"ש ו-ADHD. מצרפת מספר נקודות למחשבה לניהול האנרגיה, הויסות הרגשי והבנת האחר:

• שאלו בבוקר כמה כפיות יש לי היום ותכננו את היום בהתאם.

• הימנעו מאנשים, מצבים ופעולות זוללי כפיות.

• צמצמו משימות - לא כל פעולה שווה כפית.

• הקדימו מנוחה לקריסה - כפית מניעה תמיד “זולה” יותר מכפית שיקום.

• צרו שפה משותפת - שתפו את הסביבה הקרובה במושג הכפיות.

• כבדו ימים דלי־כפיות בלי אשמה ובלי דרמה. הם חלק מהחיים, לא תקלה.

• אל תיכנסו למינוס כפיות - חוב אנרגטי עלול להתבטא בתסמינים גופניים.

• תרגלו חמלה עצמית: “יש לי היום מעט כפיות, אז אני עושה רק את המינימום.”

• שאלו לפני פעולה: “האם זה שווה לי שתי כפיות?”

• הציבו גבול ברור: “אין לי כרגע כפיות לשיחה הזאת, נמשיך אותה ביום אחר.”

• הביעו אמפתיה: “אני רואה שנגמרו לך הכפיות.”

• הקלו על עצמכם: “אעשה את זה בגרסת כפית אחת.”

• התבוננו בכנות: “זה גובה ממני יותר מדי כפיות כרגע.”

• פתחו מודעות: “אני מתקרבת לכפית האחרונה - זה הזמן לעצור.”

• השאירו תמיד 1–2 כפיות לסוף היום.

• זכרו - מחר מגיע יום חדש עם כפיות חדשות.