"היום מתמקדים בי"

 

"היום מתמקדים בי, במה שחשוב לי ובהנאה שלי" היא טכניקה של הקדשת זמן ממוקד לבת.ן הזוג. מדובר בכלי מצוין להעמקת הקשר והפגת התחושה שהרצונות שלי שקופים או שרק אחד תמיד יוזם/מנדנד. להלן מספר דגשים:

קובעים ערב בשבוע. בשבוע ראשון מתמקדים ברצון של האישה, בשבוע השני מתמקדים ברצון של הגבר וחוזר חלילה. כל אחד בוחר פעילות זוגית המתאימה לו באותו הערב:

1. קידום פרויקט משותף בבית שממתין זמן רב
2. שיח מכבד על סוגיה מורכבת
3. מסאז
4. סרט
5. בילוי
6. ארוחה
7. שחזור הדייט ה1
8. חוג משותף
9. בילוי אינטימי

 *לעתים ביצוע סעיף 1 או 2 מהווים תשתית רגשית לביצוע סעיף 9

הפעילות צריכה להיות מנוסחת כבקשה/העדפה. המצב הרצוי הוא שלכל אחד מבני הזוג יהיה רצון אמיתי לשמח את האחר.

10 שאלות בנושא מיניות בגיל ההתבגרות

 

שיחות עם מתבגרים בנושא מיניות יכולות לחזק את הקשר. שיח המורכב משאלות מעודד שיתוף ומעביר מסר שאנחנו פתוחים לכל שאלה בנושא. מצרפת 10 שאלות לדוגמה: באיזו תדירות יש לך חשיפה ל- GIF's וסטיקרים מיניים? מה דעתך על "סקס יבש"? (פעילות מינית עם בגדים) האם יש לכם "בוט" בקבוצת ווטסאפ? האם נתקלת בתוכן מיני לא נעים? איך לדעתך נראה קשר מיני בריא לעומת קשר פחות בריא? האם הרגשת לחץ חברתי מיני? איך ההרגשה כשמישהו שולח מסר מיני? מה דעתך על sexting? איזו עצה אפשר לתת לחברה שרוצה לקיים סקס יבש? מה לדעתך ההגדרה של הטרדה מינית בגיל ההתבגרות?

טכניקת מקצה לקצה

מריבות בזוגיות הן תופעה נפוצה ותדירותן משתנה בין חיכוכים יומיומיים, חילוקי דעות מדי פעם או פיצוצים גדולים אחת לתקופה.

טכניקת "מקצה לקצה" מרחיבה את הפרספקטיבה ומונעת הסלמה וכעסים מיותרים. הטכניקה כוללת שני שלבים: שלב כתיבת הכעס ושלב כתיבה אמפתית.

שלב 1: כתיבת הכעס

כתבו באופן חופשי וללא צנזורה מחשבות, תחושות ורגשות. הכתיבה פורקת את הכעס בלי לפגוע באחר, בלי להזיק לקשר ובלי התבטאויות אימפולסיביות המסלימות את הסיטואציה.

שלב 2: כתיבה אמפתית

כתבו את הסיטואציה, החוויה או הקושי מנקודת מבט של האחר. נסו לתאר את מחשבותיהם, תחושותיהם ורגשותיהם.

"מקצה לקצה" הוא מעין "מסע בין פרספקטיבות" המאפשר שיח יותר מאוזן, משפר את התקשורת ומפתח אמפתיה.

 

מהו שאלון C-SSRS?

 

פרופ' לוי ופרופ' ברונשטיין מציינים במאמר בנושא אובדנות מִסְפרים מדאיגים בנושא אובדנות: מיליון אנשים מתאבדים בעולם בשנה 500 מתאבדים בישראל, 100 מהם מתבגרים 7000 מבצעים ניסיונות 20% מהמתבגרים מתמודדים עם מחשבות אובדניות מחקרים וניסיון קליני מראים שדווקא שאלות ישירות יכולות להציל חיים. מטרת השאלות לשבור את תחושת הבדידות והבושה, לתתן הזדמנות לשוחח, לאתר מצוקה בשלב מוקדם, להפחית את הסיכון ולהפיג את המיתוסים. שאלון קולומביה, C-SSRS הוא שאלון להערכת סיכון אובדני (Columbia Suicide Severity Rating Scale) ומורכב מ-6 שאלות העולות ברמת החומרה והדחיפות לפעולה.

בנוסף, מצ"ב לינק לשאלון להערכת אובדנות. השאלון אנונימי ואינו תחליף להערכת סיכון מסודרת על ידי איש מקצוע מומחה.

איך מתמודדים עם חרדת בחינות?

 

חרדת מבחנים היא מצב שבו ילדים חווים מתח וחרדה מוגברים לפני או במהלך מבחן. הסימפטומים כוללים קושי בריכוז, "בלק אאוט" במהלך המבחן, כאבי בטן, כאבי ראש, דופק מהיר, סחרחורת, בחילות, הזעת יתר, רעד, שלשולים, חיוורון ולחץ בחזה. אחת האסטרטגיות להתמודד עם חרדת מבחנים היא תרגול חשיבה חיובית ע"י משפטי עידוד. לדוגמה: "כישלון במבחן הוא לא סוף הדרך, אלא רק ציון אחד." "הצלחה/כישלון במבחן לא מגדירים אותי." "מבחן הוא רק תחנה ולא היעד הסופי." "הערך העצמי שלי לא תלוי בציון שקיבלתי." "גם אם נכשלתי הפעם, תהיה לי הזדמנות נוספת." "כישלון הוא "שכר לימוד" (tuition) לחיים." "הציון במבחן הוא לא השתקפות של היכולות שלי." "דברים נוטים להסתדר". "אם המבחן היה לי קשה, יכול להיות שהיה קשה לעוד ילדים." "השקעתי מאמץ וזה יותר חשוב מהתוצאה." "האמת שלא השקעתי, ובפעם הבאה אשקיע יותר." "אני גאה בעצמי על הניסיון." "אני לא אתן לציון אחד להוריד לי את המוטיבציה." "עוד כמה שעות ארגיש יותר טוב." "זה לא סוף העולם." "העובדה שנכשלתי בעבר במקצוע הזה, לא אומרת שאכשל בו שוב." "אני פה וזה אומר שיש לי את הנתונים להצליח". "אין סיבה שלא אצליח." יש לי את הכישורים והיכולת להצליח." "העובדה שהתקשתי, לא אומרת שאתקשה עם החומר בעתיד." "אני לא כישלון, יש לי לא מעט הצלחות." "הרבה אנשים סובלים מחרדת מבחנים." "זה בסדר ואנושי לחוות חרדת מבחנים." "כמו שנכנסתי לחרדה, אני אצא ממנה." יש לי את היכולת להתמודד עם חרדת מבחנים."

סקס זה לא משהו שעושים אלא משהו שהולכים אליו

 

"סקס זה לא משהו שעושים אלא משהו שהולכים אליו" אומרת אסתר פרל, פסיכותרפיסטית בלגית-אמריקאית בעלת שם עולמי בתחום מיניות ואינטימיות. פרל מסבירה שקרבה פיזית מחודשת דורשת התקרבות רגשית מחודשת. להלן מספר פעולות שיכולות לייצר קרבה, לבנות לאט מתח מיני ולהצית מחדש את התשוקה: דייט שבועי. רגעי שיחה עמוקים. שיתוף רגשי. שיתוף בפנטזיות. שיחות, מבטים ומחוות קטנות. שיח פתוח בנושא פחדים, ציפיות ורצונות. משחקיות ופלרטוטים. חיבוקים, החזקת ידיים וליטופים. מציאת חוג/פעילות משותפים. ביצוע פרויקט משותף (שיפוץ בית/גינה או טיול).

לכתוב על החול ולחרוט על אבן

לקראת השנה החדשה אשתף בסיפור המתמקד בטוב.

שני חברים יצאו לטייל. לאחר מריבה פיזית, החבר המוכה כתב על החול: "החבר שלי הכה אותי היום." כשהם שחו בנהר המוכה כמעט טבע, חברו הצילו והוא חרט על אבן: "החבר שלי הציל אותי היום." המסר הוא שכדאי לכתוב פגיעה על חול ולחרוט מעשים טובים על אבן. הסיפור רלוונטי לתחומים שונים:

זוגיות: נשחרר כעסים ונחרוט מחוות טובות.

הורות: נתעלם מהרגל רע ונדגיש תכונה טובה.

עבודה: נסלח על טעות ונחגוג הישג.

בריאות נפשית: נמעיט רומינציה ונתמקד בזיכרון טוב.

משפחה: נסלח לאחר ונחגוג את הקירבה.

חברות: נשכח מפגיעה ונשקיע בקשר.

ריפוי: נניח לפצע ונתבונן בעיניים טובות.

פרשנויות נוספות למושג "בית"

הסוכה היא תזכורת שבית הוא לא רק מבנה פיסי אלא גם מקום מגורים ארעי, זמני, מרחב רגשי, מקום בטוח, או רוחני. השבוע נרחיב את ההסתכלות שלנו על המושג "להרגיש בבית". להלן מספר דוגמאות: אנחנו מרגישים בבית כשאנחנו... עם אנשים אהובים. עטופים באכפתיות. מרגישים טוב עם עצמנו. במרחב המכיל את המורכבות הרגשית שלנו. יוצרים זכרונות עם אנשים יקרים. חווים קבלה ללא תנאים. חלק מקהילה תומכת. מוצאים שקט בתוך התוהו ובוהו. מרגישים בטוחים לשוחח בכנות ובפתיחות. יודעים שיש אפשרות לבקש סליחה ולתקן. מרגישים שהאחר לטובתי. מוזמנים לעשות סבב משפחתי בחג סביב השאלות: מתי/איפה/באילו תנאים אתם מרגישים בבית?

לסלוח זה לא לשכוח

 

לעיתים אנשים מתקשים לסלוח, כי הם חוששים מטשטוש הפגיעה והכאב. הם בוחרים להמשיך עם הברוגז, כדי להעביר מסר שנחצה קו אדום. אדם שלא סולח "מחזיק מעין כוס מלאה במים וחווה כאב כרוני בשרירי היד". הנחת הכוס (הנחת הפגיעה) מאפשרת תחושת הרפייה והקלה. להלן מספר נקודות לחשיבה: סליחה לא מחייבת שכחה. סליחה לא מבטלת את מה שקרה. אפשר לסלוח ועדיין להכיר בפגיעה. סליחה משחררת רגשות שליליים. אפשר לסלוח ולהבטיח לעצמי שבפעם הבאה אפעל אחרת ואשמור על עצמי. סליחה משחררת את העבר ופונה אל העתיד. סליחה מחליפה אנרגיות "תקועות" באנרגיות בריאות. לקראת יום הכיפורים, האם יש מישהו שהיית רוצה לסלוח לו, לשוחח איתו, לשלוח אליו הודעה ולפתוח דף חדש?

שאלות לשיח רגשי בראש השנה

השנה האחרונה היתה כואבת ומטלטלת בכל הרמות. כמדי ראש השנה אני מצרפת שאלות לשיח משפחתי סביב שולחן החג. מטרת השאלות להזמין שיתוף רגשי, הקשבה וללמוד משהו חדש ואולי מפתיע. מה למדת על החוסן שלך השנה? מה הכי עזר לך? אילו אירועים חיזקו אותך? מי נתן לך תחושת ביטחון/הקלה? מה הייתה נקודת האור עבורך? איך השנה שינתה אותך? איזו תכונה עזרה לך ותשמח לְשַׁמֵּר? באילו רגעים חווית שמחה/תקווה? איך תרמת לקהילה? עם מה תרצה להתמודד בצורה טובה יותר? מה תאמר לאדם שמתקשה כרגע? מתי חווית גאווה? איזה הרגל חדש היית רוצה לאמץ? באיזה תחום תרצה להשתפר? מה אתה מאחל לעצמך? איזו תכונה חיובית יש לך שאנחנו לא מכירים? באילו מצבים את.ה הראש? איזה הרגל אתה רוצה לסלק?

איך גורמים לילדים לעזור בבית?

 

4 מסקנות מחקר באוניברסיטת הרווארד

מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד לאורך 20 שנה חקר ומצא קשר בין ביצוע מטלות ביתיות בגיל צעיר לבין הצלחה בחיים הבוגרים, בריאות נפשית, אחריות והתפתחות אישית. להלן 4 מסקנות עיקריות: החיזוי הטוב ביותר להצלחה בלימודים, בקריירה ובמערכות יחסים קשור לשאלה האם הילד החל לבצע מטלות בגיל 3. כשמצפים מילדים "להפשיל שרוולים" ולעזור בבית זה מכין אותם לעזור בעוד מסגרות. לחסוך מהילדים מטלות מונע מהם את הסיפוק של להשקיע, להתאמץ ולהשלים משימה. אחריות על משימה בבית מאמנת את הילד בניהול זמן. לעתים זה מפתה לוותר לילד עקב עומס בלימודים, אבל החיים האמיתיים ידרשו ממנו לבצע את כל משימות החיים. יהיו זמנים שהוא יעבוד עד מאוחר ועדיין יצטרך לעשות קניות במכולת ולשטוף את הכלים. הנכונות והיכולת לבצע מטלות בית מנבאים בריאות נפשית בעתיד יותר ממעמד חברתי או קשיים משפחתיים.