גילה ברונר, סקסולוגית בכירה ולשעבר יו"ר איט"ם (הארגון הישראלי לטיפול מיני), משתמשת בהקבלה מרתקת בין אוכל וסקס. המטרה היא להבין ולקבל את ההבדלים בתשוקה המינית בין בני הזוג. כדי להמחיש את הלגיטימיות של השונות, היא מזמינה אותנו לשאול את עצמנו:

1. האם אפשר להנות מארוחה במסעדה גם כשיש העדפות קולינריות שונות?
2. האם זה לגיטימי שכל אחד ירגיש בנוח לבחור ללא לחץ את המנה שהוא אוהב?
3. האם אפשר להזמין מנה שהשני לא כל כך אוהב ועדיין להנות?
4. האם חייבים להגיע לביס האחרון באותו זמן? האם רק אז הארוחה היתה שווה?
5. האם זה בסדר להגיע למסעדה כשלאחד יש תאבון גדול ולשני בא לשבת על כוס קפה ועוגיה קטנה?
6. האם יכול להיות שתוך כדי העוגיה והריחות במסעדה פתאום מתעורר החשק?
7. האם מותר לי לאכול מנה נהדרת שמתענגים מכל ביס, אבל לאכול רק חצי ממנה?
8. האם השף יכעס או יעלב שלא סיימתי את המנה והזמנתי טייק אווי?

מהו עקרון ה- NEXT?‏

 

עקרון ה-"Next" יכול לעזור לנו לצאת ממצב של הימנעות למצב של התמודדות/התגברות/השתפרות/התקדמות ע"י השאלה - "איזה צעד קטן אני יכול.ה לעשות כרגע?" לעתים כשאנחנו עומדים מול משימה שנראית גדולה או מאיימת, אנחנו מפחדים מכישלון, חווים סטרס/חוסר וודאות ובוחרים באסטרטגיית הימנעות. עקרון ה-"Next" עוזר לנו לצאת מקיפאון ע"י השאלה - "איזה צעד קטן אני יכול.ה לעשות כרגע?" דוגמאות: לימודים: הכנת דף שער בעבודה עבודה: הכנת שקף ראשון במצגת ספורט: עליית קומה אחת במדרגות ארגון: סידור מגירה אחת תיקון יחסים: שליחת הודעה חיובית קצרה הרגל קריאה: קריאה של עמוד אחד ניהול כעסים: נשימה אחת עמוקה מציאת זוגיות: בחירת תמונה לאפליקציה שדרוג זוגיות: יצירת טקס חדש משימה: כתיבת טיוטה   יתרונות עקרון הנקסט: יציאה ממעגל הימנעות התנעה לפעולה מיידית חיזוק תחושת מסוגלות התמקדות בכאן ועכשיו פיתוח הרגל של עשייה שינוי גישה ממושלמות להתקדמות הגברת תחושת שליטה הפחתת לחץ וחרדה מענה לצורך מיידי עידוד לאקטיביות ופרקטיות יצירת מומנטום חיזוק אופטימיות הגברת מוטיבציה חוויה של התמודדות והתגברות הפחתת רגשות אשם

סילבסטר - התבוננות זוגית

לקראת הסילבסטר, הכנתי 10 שאלות להתבוננות זוגית. מטרת השאלות לעודד שיח חיובי, לחגוג את האהבה והחיבור, לחזק את הקשר הזוגי ולהביט קדימה אל שנת 2025 עם כוונות ומטרות משותפות.

כרטיסיות שיח לחנוכה

 מי שמכיר אותי יודע שאצלי במשפחה עושים "סבבים". הילדים ובני הדודים מקטרים בכל פעם, אבל להפתעתי כולם משתפים פעולה ונהנים. מצרפת שירון בלינק הזה דרך גוגל דרייב וכרטיסיות שיח לחנוכה גם בפורמט pdf להדפסה.

כרטיסיות שיח לחנוכה מחזקות הקשר המשפחתי, יוצרות אינטימיות, ומעשירות את חוויית החג. הכרטיסיות מתאימות לכל הגילאים, מגשרות בין פער הדורות, מעודדות הקשבה ובעיקר מחזקות את "שריר" השיתוף.

"היום מתמקדים בי"

 

"היום מתמקדים בי, במה שחשוב לי ובהנאה שלי" היא טכניקה של הקדשת זמן ממוקד לבת.ן הזוג. מדובר בכלי מצוין להעמקת הקשר והפגת התחושה שהרצונות שלי שקופים או שרק אחד תמיד יוזם/מנדנד. להלן מספר דגשים:

קובעים ערב בשבוע. בשבוע ראשון מתמקדים ברצון של האישה, בשבוע השני מתמקדים ברצון של הגבר וחוזר חלילה. כל אחד בוחר פעילות זוגית המתאימה לו באותו הערב:

1. קידום פרויקט משותף בבית שממתין זמן רב
2. שיח מכבד על סוגיה מורכבת
3. מסאז
4. סרט
5. בילוי
6. ארוחה
7. שחזור הדייט ה1
8. חוג משותף
9. בילוי אינטימי

 *לעתים ביצוע סעיף 1 או 2 מהווים תשתית רגשית לביצוע סעיף 9

הפעילות צריכה להיות מנוסחת כבקשה/העדפה. המצב הרצוי הוא שלכל אחד מבני הזוג יהיה רצון אמיתי לשמח את האחר.

10 שאלות בנושא מיניות בגיל ההתבגרות

 

שיחות עם מתבגרים בנושא מיניות יכולות לחזק את הקשר. שיח המורכב משאלות מעודד שיתוף ומעביר מסר שאנחנו פתוחים לכל שאלה בנושא. מצרפת 10 שאלות לדוגמה: באיזו תדירות יש לך חשיפה ל- GIF's וסטיקרים מיניים? מה דעתך על "סקס יבש"? (פעילות מינית עם בגדים) האם יש לכם "בוט" בקבוצת ווטסאפ? האם נתקלת בתוכן מיני לא נעים? איך לדעתך נראה קשר מיני בריא לעומת קשר פחות בריא? האם הרגשת לחץ חברתי מיני? איך ההרגשה כשמישהו שולח מסר מיני? מה דעתך על sexting? איזו עצה אפשר לתת לחברה שרוצה לקיים סקס יבש? מה לדעתך ההגדרה של הטרדה מינית בגיל ההתבגרות?

טכניקת מקצה לקצה

מריבות בזוגיות הן תופעה נפוצה ותדירותן משתנה בין חיכוכים יומיומיים, חילוקי דעות מדי פעם או פיצוצים גדולים אחת לתקופה.

טכניקת "מקצה לקצה" מרחיבה את הפרספקטיבה ומונעת הסלמה וכעסים מיותרים. הטכניקה כוללת שני שלבים: שלב כתיבת הכעס ושלב כתיבה אמפתית.

שלב 1: כתיבת הכעס

כתבו באופן חופשי וללא צנזורה מחשבות, תחושות ורגשות. הכתיבה פורקת את הכעס בלי לפגוע באחר, בלי להזיק לקשר ובלי התבטאויות אימפולסיביות המסלימות את הסיטואציה.

שלב 2: כתיבה אמפתית

כתבו את הסיטואציה, החוויה או הקושי מנקודת מבט של האחר. נסו לתאר את מחשבותיהם, תחושותיהם ורגשותיהם.

"מקצה לקצה" הוא מעין "מסע בין פרספקטיבות" המאפשר שיח יותר מאוזן, משפר את התקשורת ומפתח אמפתיה.

 

מהו שאלון C-SSRS?

 

פרופ' לוי ופרופ' ברונשטיין מציינים במאמר בנושא אובדנות מִסְפרים מדאיגים בנושא אובדנות: מיליון אנשים מתאבדים בעולם בשנה 500 מתאבדים בישראל, 100 מהם מתבגרים 7000 מבצעים ניסיונות 20% מהמתבגרים מתמודדים עם מחשבות אובדניות מחקרים וניסיון קליני מראים שדווקא שאלות ישירות יכולות להציל חיים. מטרת השאלות לשבור את תחושת הבדידות והבושה, לתתן הזדמנות לשוחח, לאתר מצוקה בשלב מוקדם, להפחית את הסיכון ולהפיג את המיתוסים. שאלון קולומביה, C-SSRS הוא שאלון להערכת סיכון אובדני (Columbia Suicide Severity Rating Scale) ומורכב מ-6 שאלות העולות ברמת החומרה והדחיפות לפעולה.

בנוסף, מצ"ב לינק לשאלון להערכת אובדנות. השאלון אנונימי ואינו תחליף להערכת סיכון מסודרת על ידי איש מקצוע מומחה.

איך מתמודדים עם חרדת בחינות?

 

חרדת מבחנים היא מצב שבו ילדים חווים מתח וחרדה מוגברים לפני או במהלך מבחן. הסימפטומים כוללים קושי בריכוז, "בלק אאוט" במהלך המבחן, כאבי בטן, כאבי ראש, דופק מהיר, סחרחורת, בחילות, הזעת יתר, רעד, שלשולים, חיוורון ולחץ בחזה. אחת האסטרטגיות להתמודד עם חרדת מבחנים היא תרגול חשיבה חיובית ע"י משפטי עידוד. לדוגמה: "כישלון במבחן הוא לא סוף הדרך, אלא רק ציון אחד." "הצלחה/כישלון במבחן לא מגדירים אותי." "מבחן הוא רק תחנה ולא היעד הסופי." "הערך העצמי שלי לא תלוי בציון שקיבלתי." "גם אם נכשלתי הפעם, תהיה לי הזדמנות נוספת." "כישלון הוא "שכר לימוד" (tuition) לחיים." "הציון במבחן הוא לא השתקפות של היכולות שלי." "דברים נוטים להסתדר". "אם המבחן היה לי קשה, יכול להיות שהיה קשה לעוד ילדים." "השקעתי מאמץ וזה יותר חשוב מהתוצאה." "האמת שלא השקעתי, ובפעם הבאה אשקיע יותר." "אני גאה בעצמי על הניסיון." "אני לא אתן לציון אחד להוריד לי את המוטיבציה." "עוד כמה שעות ארגיש יותר טוב." "זה לא סוף העולם." "העובדה שנכשלתי בעבר במקצוע הזה, לא אומרת שאכשל בו שוב." "אני פה וזה אומר שיש לי את הנתונים להצליח". "אין סיבה שלא אצליח." יש לי את הכישורים והיכולת להצליח." "העובדה שהתקשתי, לא אומרת שאתקשה עם החומר בעתיד." "אני לא כישלון, יש לי לא מעט הצלחות." "הרבה אנשים סובלים מחרדת מבחנים." "זה בסדר ואנושי לחוות חרדת מבחנים." "כמו שנכנסתי לחרדה, אני אצא ממנה." יש לי את היכולת להתמודד עם חרדת מבחנים."

סקס זה לא משהו שעושים אלא משהו שהולכים אליו

 

"סקס זה לא משהו שעושים אלא משהו שהולכים אליו" אומרת אסתר פרל, פסיכותרפיסטית בלגית-אמריקאית בעלת שם עולמי בתחום מיניות ואינטימיות. פרל מסבירה שקרבה פיזית מחודשת דורשת התקרבות רגשית מחודשת. להלן מספר פעולות שיכולות לייצר קרבה, לבנות לאט מתח מיני ולהצית מחדש את התשוקה: דייט שבועי. רגעי שיחה עמוקים. שיתוף רגשי. שיתוף בפנטזיות. שיחות, מבטים ומחוות קטנות. שיח פתוח בנושא פחדים, ציפיות ורצונות. משחקיות ופלרטוטים. חיבוקים, החזקת ידיים וליטופים. מציאת חוג/פעילות משותפים. ביצוע פרויקט משותף (שיפוץ בית/גינה או טיול).

לכתוב על החול ולחרוט על אבן

לקראת השנה החדשה אשתף בסיפור המתמקד בטוב.

שני חברים יצאו לטייל. לאחר מריבה פיזית, החבר המוכה כתב על החול: "החבר שלי הכה אותי היום." כשהם שחו בנהר המוכה כמעט טבע, חברו הצילו והוא חרט על אבן: "החבר שלי הציל אותי היום." המסר הוא שכדאי לכתוב פגיעה על חול ולחרוט מעשים טובים על אבן. הסיפור רלוונטי לתחומים שונים:

זוגיות: נשחרר כעסים ונחרוט מחוות טובות.

הורות: נתעלם מהרגל רע ונדגיש תכונה טובה.

עבודה: נסלח על טעות ונחגוג הישג.

בריאות נפשית: נמעיט רומינציה ונתמקד בזיכרון טוב.

משפחה: נסלח לאחר ונחגוג את הקירבה.

חברות: נשכח מפגיעה ונשקיע בקשר.

ריפוי: נניח לפצע ונתבונן בעיניים טובות.