מעבר משפת צמ"ח לשפת ב"ר

 

בשבוע שעבר השתתפתי בסמינר עם ד"ר אתי אבלין שהציעה לעבור משפת צמח= צריך/מוכרח/חייב לשפת בר= בוחר/רוצה. שינוי תודעתי שיעזור לנו לנוע מחשיבה הישרדותית לחשיבה התפתחותית.   שפת צמ"ח = “צריך/מוכרח/חייב” יוצרת תחושת לחץ, מפתחת חוקים פנימיים נוקשים, מגבירה אשמה וביקורת עצמית ומחזקת חוויית קורבן. שפת ב"ר = “בוחר/רוצה” מעצימה אחריות, בונה ערך עצמי, מחזקת גבולות אישיים, מעודדת הקשבה פנימית, משקפת אותנטיות ומרחיבה דרגות חופש.    דוגמאות: צמ"ח: אנחנו מוכרחים לבלות יותר ביחד. ב"ר: אני רוצה שנחפש פעילות כיפית שמתאימה לשנינו. צמ"ח: היית צריך לדעת מה רציתי. ב"ר: אני בוחרת להסביר מראש מה חשוב לי. צמ"ח: את חייבת להפסיק לפנק את הילדים. ב"ר: אני בוחר להתנהל אחרת עם הילדים. צמ"ח: אנחנו חייבים לשפר את האינטימיות. ב"ר: אנחנו רוצים לחזור להנות ביחד.

15 שאלות קצרות לזוגיות טובה יותר ב־2026

 

תחילת שנה היא הזדמנות לעצור רגע, להתבונן על הדרך שעשינו יחד, להכיר במה שעובד, לחזק את החיבור, ולבחור איך אנחנו רוצים להיראות כזוג ב-2026. מצרפת שאלות קצרות לשיח פתוח במטרה להתקרב ולהשתפר: איזה שם כינוי היית רוצה לשמר/לחדש? מתי השנה היינו מאושרים/מחוזקים/מוערכים/מחוברים? מתי הרגשת שאני באמת שם בשבילך? מה היה הדבר הכי כיפי שעשינו יחד השנה? איזה קושי שעברנו השנה חיזק אותנו? איזה דבר קטן שאעשה ישמח אותך? מה חשוב לך שנעשה יותר יחד? איזה חלום זוגי היית רוצה שנתחיל לטפח? מה יעזור לך להרגיש במקום ה-1? איך נוכל לשמור על הגבולות שלנו מול המשפחה המורחבת? מתי השנה הרגשת גאווה בנו כזוג? איזה שינוי קטן יכול לשדרג לנו את הזוגיות? מה נותן לך תחושת יציבות בקשר שלנו? מה הסלוגן הזוגי שלנו? מה האיחול שלנו לשנה הקרובה?

איך Google Translate ישפר את הזוגיות?

ביקורת ותלונות הן לעתים אסטרטגיות הישרדותיות שאימצנו מבית ההורים. תקשורת רעילה שוחקת מערכות יחסים ופוגעת בכל "חלקה טובה". לקראת השנה החדשה אני מציעה מטאפורה מעניינת: Google Translate כדרך לדיבור "נקי" יותר.

דמיינו שאתם יכולים לכתוב ב-Google Translate בלי סינון ובלי צנזורה את כל הכעסים תסכולים ואכזבות שלכם, ואז לבקש ממנו “לתרגם” את כל העצבים למשפט בקשה אחד קצר של עד 10 מילים המבטא רגש או צורך ענייני.

אמנם הפיצ'ר הזה לא קיים ב-Google Translate, אבל אפשר להיעזר ב-ChatGPT בדיוק למטרה הזו.

ככל שנתלונן פחות ונלמד לבקש יותר, כך גם הילדים שלנו ילמדו דרך דוגמה אישית תקשורת בריאה יותר בזוגיות ובחיים.

מה הקשר בין WET וטראומה?

 

WET הוא טיפול בטראומה באמצעות חשיפה הדרגתית בכתיבה (Written Exposure Therapy). את השיטה פיתחו Sloan ו-Marx במטרה ליצור טיפול קצר, פשוט ויעיל מבלי לוותר על תוצאות. הטיפול כולל 5 מפגשים, שבכל אחד מהם המטופל כותב כ־30 דקות על חוויית הטראומה באופן מובנה ובטוח.

מה היתרונות של WET?
מתאים למטופלים שמתקשים בביטוי רגשי ורבלי, שיעורי נשירה נמוכים, תהליך קצר וממוקד, ללא שיעורי בית וניתן לביצוע גם אונליין.

איך זה עובד?
החשיפה החוזרת דרך הכתיבה מפחיתה בהדרגה את האיום. כמו צפייה חוזרת בסצנה מפחידה של היצ'קוק: בפעם הראשונה מאבדים נשימה, בפעם השניה קופצים, בשלישית נבהלים, ברביעית פחות ובחמישית כבר יודעים מה יקרה.

מה קורה במוח?
הכתיבה מעבירה אותנו ממצב רומינטיבי (rumination) רגשי המופעל באמיגדלה אל אזורי המילים/ויסות בקורטקס הפרה־פרונטלי.  

 

האם אותו עקרון יכול לעזור עם חרדות של ילדים?
כן. אוניברסיטת הרווארד ממליצים על הכנת קופסת דאגות לילדים. הפחדים "מתורגמים" מהגוף לנייר והופכים ממפלצות מאיימות לסיפורים כתובים. להלן לינק לכתבה.

למילים אין רוורס, אבל לרגליים יש

 

לעתים כשאנחנו כועסים אנחנו מנהלים שיח פוגעני. למילים שלנו אין רוורס והן יכולות להיות חקוקות בזיכרון שנים. לרגליים שלנו יש רוורס ולכן מומלץ לקבוע חוק במשפחה ובזוגיות שברגע שהשיח "מתחמם", אנחנו בוחרים לצאת מהחדר. כשבני היה בן 3 הוא בכה ואמר שאני כל הזמן צועקת עליו. זו כמובן לא היתה החוויה שלי, אבל אמרתי לו שבכל פעם שאני עצבנית, הוא פשוט יתרחק ממני ועד היום הוא מקפיד לכבד את ההסכם :-) לקחת רוורס זו לא בריחה אלא שמירה על היחסים, האווירה, הזוגיות והמשפחה. המטרה היא צמצום נזקים: במקום עשרה משפטים "רעילים", קחו רוורס ותשמעו רק משפט אחד. במקום רבע שעה של מריבה, קחו רוורס ותהיו נוכחים רק בחצי דקה של מתח. במקום 3 ימים של ברוגז ופרצופים, קחו רוורס ותירגעו אחרי מספר שעות. מומלץ לומר: "אני מרגיש שהשיחה הולכת לכיוון לא טוב. בואי נדבר עוד 10 דקות" וצא מהחדר. "אתה כועס עכשיו. בוא ניקח פסק זמן" וצאי מהחדר.

מהו התסריט המיני האישי שלך?

לרוב האנשים יש תסריט מיני אישי, מעין מפה אינטימית הכוללת תשוקות, העדפות, דמיון ופנטזיות. לעיתים, בני הזוג לא עוצרים לחשוב או לדייק את התסריט שלהם, ולכן הוא נותר סמוי מהעין של האחר. מומלץ ליזום שיח זוגי שבו כל אחד מבני הזוג מהרהר ומשתף את התסריט המיני שלו. המטרה היא להחליף ניחושים וטלפתיה בתקשורת מדויקת, אמיצה ואינטימית שמובילה למסע משותף של קרבה, הקשבה ועונג. להלן 20 אלמנטים נפוצים בתסריטים מיניים: זמן: שעות אור או חושך סוג ועוצמת מוזיקה סוג תאורה תקשורת מילולית/בלתי מילולית או שקטה מילים נעימות/מעוררות טמ"פ החדר הודעות/חיזור במהלך היום מה כולל הפורפליי צורך בפידבק ותזמון רמת סדר וניקיון בבית תנוחות מיקום רמת אקטיביות פנטזיות עיניים פתוחות/סגורות ריחות ובישום מצעים אזורים מועדפים מים/מקלחת עוצמת המגע

האם יש לכם 10 דקות זמן זוגי ללא נייד?

 

במרוץ החיים, זוגות רבים מגלים שהם מדברים אבל לא באמת "נפגשים". מומלץ לייצר "טקס" יומי של 10 דקות שיח זוגי ללא ניידים, טלוויזיה או הסחות דעת. 10 דקות של שיתוף רגשי לא בנושא לוגיסטיקה/ילדים. זה זמן קצר שיכול לשפר משמעותית את הזוגיות ולחדש קרבה ואינטימיות. שיח יומיומי קצר הוא: הצהרה שאת.ה חשוב.ה לי. הזדמנות לחזור להיות אנחנו ולא רק "צוות לוגיסטי" שמתַפְעֵל את הבית/הילדים. הזדמנות להסתכל בעיניים, לחייך ולחבק. יוצר תחושת "אני רואה אותך". דוגמא אישית טובה לילדים. מצמצם מריבות ו"אגרנות" רגשית. מרגיש בהתחלה מאולץ/משימה ואח"כ זו שגרה נעימה. השקעה זוגית עם תשואה גבוהה במיוחד. תרגול של נוכחות פיזית ורגשית. שומר על סקרנות הדדית "מה שלומך באמת?" מגביר אינטימיות גם בלי מגע פיזי. יוצר עוגן יומי זוגי. מאפשר ויסות רגשי.

איך כיור הופך לזירת קרב בזוגיות?

 

לכאורה, לכלוך בכיור הוא עניין זניח ומגוחך. מה כבר קרה אם נשארו בכיור גרגירי קפה או סמרטוט רטוב ומלוכלך או כוס לא שטופה? זה לא סוף העולם. אבל כשמסתכלים לעומק, הכיור, הסמרטוט או הכוס מסמלים חוסר התחשבות לשריטות או רגישויות של בן/בת הזוג. מודל הלמידה של נואל ברץ' מתאר ארבעה שלבים לרכישת מיומנות חדשה והוא רלוונטי גם במקרה של הכיור: 1. Unconscious Incompetence - חוסר מודעות לחוסר יכולת. אין מודעות להשפעה השלילית של סמרטוט/כיור מלוכלך. 2. Conscious Incompetence - מודעות לחוסר יכולת. יש הבנה שסמרטוט מלוכלך ורטוב בכיור מטריף את בן.ת הזוג. 3. Conscious Competence - מודעות ליכולת. באופן מלאכותי משתדלים לשטוף את הכיור/הכוס או את הסמרטוט ולפרוס אותו שיתייבש על השיש.   4. Unconscious Competence - חוסר מודעות ליכולת. הפעולה המתחשבת הופכת להרגל טבעי שמתקיים ללא מאמץ/חשיבה.

כשמוציאים בושה לאור היא מתפוגגת

כולנו נושאים סודות קטנים או גדולים שמכבידים על הלב ומצמצמים את "דרגות החופש" שלנו. פרופ’ ברנה בראון חוקרת מעל 20 שנה את רגש הבושה. לדבריה, כשמוציאים את הבושה לאור, היא מתפוגגת. סודות יכולים לפגוע במערכות יחסים ולהוביל לדיכאון והתמכרויות. הסוד הוא מעין דלק שמזין את הבושה. הסוד אולי אמור היה להגן עלינו, אך בפועל הוא כולא אותנו ומעמיק את תחושת ”אני לא בסדר”. שיתוף אותנטי "מוציא" את הבושה לאור ואז היא מאבדת את כוחה. הבושה "חיה" בחושך והשיתוף "מאיר וממיס" אותה. לעתים כשאנחנו "חושפים" את הסוד, אנחנו משחררים את הבושה, ומחליפים אותה בפגיעות ואנושיות. שיתוף מגביר קבלה עצמית, מעודד קירבה ומחזק בריאות נפשית. מצרפת סרטון בנושא:

לֶמָה אתם מתגעגעים בבית כשאתם בחופשה?

 

בית הוא הרבה יותר מארבעה קירות. לכל אחד יש את החוויה האישית והייחודית של "מהו בית". בחג הסוכות יש לנו הזדמנות לחשוב על המשמעות של בית ולשתף את זה עם המשפחה. מצרפת 16 שאלות בנושא:

1. מה הדבר הראשון שגורם לך להרגיש בבית בחזרה מנסיעה/חופשה?
2. איזה ריח מזכיר לך בית שלך או של אחרים?
3. איזה צליל מזכיר לך את הבית?
4. איזו מילה מייצגת את הבית שלך?
5. איזה פריט מייצג את הבית שלך?
6. איזה זיכרון ילדות מבית המוצא הכי מרגש אותך?
7. איפה הרגשת "בבית" שלא בבית שלך?
8. איזה דבר 1 היית משנה בבית שלך?
9. באיזה בית מפורסם היית רוצה לבקר?
10. מה היית רוצה שהילדים שלך יזכרו מהבית?
11. מהו הבית הראשון בזכרונך?
12. איפה בבית המקום הבטוח שלך?
13. איזו פינה בבית הכי כיפית?
14. איזה בית של חברים אהבת לבקר בילדות?
15. את מי היית רוצה להזמין לבית/סוכה שלך?
16. איפה בארץ/בעולם היית רוצה לגור?
17. מה הדבר הראשון שאתם רוצים לעשות כשאתם נכנסים הביתה?
18. למה אתם מתגעגעים בבתים הקודמים שגרתם בהם?

למה לא כדאי ל "אמ;לק" בווטסאפ ?

 אמ״לק (ארוך מדי לא קראתי) הפך לתופעה שכיחה בווטסאפ. אוורור רגשות שליליים בניסוח הודעה ארוכה היא תקשורת מרחיקה ולא מקרבת. להלן מספר נקודות מדוע לא כדאי לשלוח הודעה ארוכה שהווטסאפ "חותך" במילים "להמשך קריאה...":

1. אובדן סבלנות ופיתוח "אנטי".
2. עומס רגשי במקום שיח הדדי.
3. מונולוג במקום דיאלוג.
4. חוויה של הצפה והתשה נפשית.
5. החרפה של הריב והעמקת הקונפליקט.
6. נאום במקום בקשה.
7. "הקאה" מעכבת תהליך פיוס/תיקון.
8. התקפה מזמינה מגננה ולא פתרון.
9. המסר העיקרי הולך לאיבוד בים המילים.