MDMA שיפר שינה והפחית PTSD

 

עמותת לב פתוח מלווה כ־1,000 שורדי מסיבות מהעוטף. צוות של 400 מטפלים מכל הארץ העניק למעלה מ־30,000 שעות טיפול. פרופ' רועי סלומון, ממייסדי העמותה חקר את השפעת סם MDMA על שורדי מסיבת נובה. ממצאים ראשונים מצביעים על כך שצריכת MDMA במהלך המסיבה לוותה בירידה בתחושת פחד ואיום, חיזוק תחושת החיבור החברתי, שיפור בשינה ובעיבוד רגשי – מה שתרם להפחתה בעוצמת התסמינים הפוסט־טראומטיים. בואו נייצר גרסה טבעית ויומיומית של "MDMA" ונבצע פעולות יזומות המגבירות את הפרשת האוקסיטוצין, הורמון האהבה: נאמר "אני אוהב אותך". נשלח מסר אוהב בהודעת ווטסאפ. נקשיב ללא הנייד. נכתוב פתק אהבה ונשים בקופסת האוכל או על הכרית. נחבק את בן.ת הזוג ואת הילדים. נרקוד ביחד. נשחק ביחד. נשתף בזיכרון חיובי. נשמור בשיחה על קשר עין.

Soteria (גאולה) – בית מאזן בקהילה

 

הבית המאזן הוא חלופה לאשפוז פסיכיאטרי, מרחב קהילתי תומך להתמודדות עם משברים נפשיים. הרעיון פשוט אך עוצמתי: סביבה מוגנת, אנושית ומכילה – בלב הקהילה, במקום מאחורי סורג ובריח. כיום פועלים בישראל 18 בתים מאזנים. עקרונות סוטריה רלוונטיים לכולנו ובמיוחד בתקופה האחרונה. בואו נשאל את עצמנו: "למי אנחנו יכולים להיות בית או אדם מאזן השבוע?" לדוגמה: מה בן.ת הזוג צריכים ממני השבוע? למה כל ילד זקוק ממני השבוע? למי נעניק שעה של נוכחות? מי הכי זקוק לאוזן קשבת? למי נעזור בקניות? מי זקוק לשעה של בייביסיטר? עם מי נשב שעה בבית קפה? מי ישמח לשעה של הליכה בים? למי נכין תבשיל? למי נשלח הודעת וואטסאפ מעודדת?

מה זה Horticultural Therapy ?

 

Plant Therapy, גינון טיפולי או Horticultural Therapy, יכולה לעודד צמיחה פנימית בכל גיל ובכל שלב בחיים: זקנה, בגרות, רווקות, לימודים, צבא, התבגרות וילדות. ילדים שמטפלים בצמח מפתחים תחושת מסוגלות, אחריות, ויסות רגשי, דחיית סיפוקים וחיבור לטבע. להלן מספר "מתנות" בגידול עציץ: שיום - תנו לצמח שם. מחויבות - הקפידו להשקות בזמנים קבועים. הקשבה לצורך - בדקו את יובש האדמה. דיוק בהשקייה - למדו להשקות במידה נכונה. הצפה? - רוקנו צלוחית במקרה של עודף מים. טיפוח - שִטפו את העלים. תמיכה - קשרו את העציץ למקל. התבוננות - גזמו את העלים הצהובים. תזונה - דשנו ע"פ הצורך. אופטימיות - תחגגו כל עלה חדש. תקשורת - דברו עם העציץ. מיקום - וודאו מיקום מיטבי. מרחב גדילה - החליפו למיכל גדול יותר. חקירה - למדו כמות אור/מים. תיעוד - צלמו את העציץ כל שבוע. אחריות - בקשו מחבר לטפל בעציץ כשאתם בחופשה. ויסות - "התקרקעו" עם הטבע. מחזור הטבע - השתמשו בירקות/פרות שאתם מגדלים. דחיית סיפוקים - המתינו לפריחה מספר שבועות/חודשים. פרגון - שמחו עבור העציצים הפורחים של האחים.ות.

מהי חדוות הביטול?

 

קרה לכם שקבעתם מפגש/פעילות מתוך הרגל, נימוס, מחויבות או תחושת "צריך"? ואז כשהמפגש התבטל… שמחתם והרגשתם הקלה, כאילו קיבלתם פתאום במתנה זמן, שקט או מרחב. כנראה שבפועל זה פשוט לא התאים ללו"ז, לאנרגיה או למה שבאמת רציתם. פרופ' דן אריאלי קורא לזה Cancel Elation, חדוות הביטול - סוג של מַצְפֵּן שיכול לכוון אותנו למה שיותר מדויק לנו. אז בפעם הבאה שאתם עומדים לקבוע, נסו לשאול: “אם זה יתבטל - האם אשמח?” - אם התשובה היא כן, אולי עדיף שלא נתחייב מלכתחילה.

מהם 9 סוגי טמפרמנט?

 

הפסיכיאטרים Stella Chess & Alexander Thomas עקבו אחר תינוקות במשך שנים וסיווגו 3 טיפוסי מזג אצל ילדים: קל, קשה ומתחמם לאט. בנוסף, הם זיהו 9 סוגי מזג מולד Temperaments: 

1. רמת פעילות: חסר מנוחה או שקט ורגוע.

2. קצב: ישן/אוכל בזמנים קבועים או משתנים.

3. עוצמת התגובה: בוכה/צוחק בקול רם או במתינות.

4. סף התגובה: יגיב מהר לגירוי רעש/ תאורה/ בד מחוספס או לא מוטרד.

5. התקרבות או התרחקות: מסתקרן ובודק גירוי החדש או נרתע ונבהל.

6. יכולת הסתגלות: מסתגל מהר לאנשים/מזונות/זמני ארוחות חדשים או מתקשה ומתנגד.

7. איכות מצב הרוח: מצב הרוח מתקלקל בקלות או שמרבה לחייך.

8. טווח הקשב וההתמדה: מְשָׂחֵק בצעצוע במשך זמן רב או מאבד עניין.

9. היסח דעת: מוסח בקלות בעקבות כל רעש קל, או שמרוכז במשימה.

 

המזג אינו "בעיה" אלא נקודת פתיחה לחיים. כשנבין את המזג של הילדים, נוכל להתאים את הסביבה, הגבולות והתמיכה, במקום להיאבק בטבע שלהם.

 

מחקר: מוחות אמיצים

 

פרופ' ידין דודאי וד"ר אורי נילי ממכון ויצמן חקרו את המנגנונים המוחיים המאפשרים לנו לפעול באומץ וגילו איפה יושב האומץ במוח. מהלך הניסוי: משתתפים שכבו בתוך מכשיר fMRI, ונתבקשו לקרב אל פניהם נחש חי בשם "נחשון". ממצאים עיקריים: כאשר הנחש הופיע, הופעלה האמיגדלה, אזור שמזה פחד. כאשר המשתתפים התגברו על הפחד וקרבו את הנחשון, הופעל אזור במוח בשם sgACC, המזוהה כאזור האומץ במוח. כשהם נמנעו מנחשון אזור sgACC לא הופעל. הבחירה באומץ לוותה בירידה בפעילות האמיגדלה. המסקנה: אומץ הוא לא הפחד אלא פעולה מודעת למרות הפחד.  דוגמאות פרקטיות הממחישות התמודדות אמיצה ה"מאמנת" את אזור ה־sgACC במוח: כשמפחדים מהחושך, מדליקים אור ומתרגלים נשימות. כשמפחדים מכלבים, מלטפים כלב מבוגר (לא קופצני). כשמפחדים להתקלח לבד, משאירים דלת פתוחה מעט ושומעים מוזיקה. כשמפחדים נשארים לבד בבית, מתחילים מ-10 דקות. כשמפחדים לצאת לטיול שנתי, מתרגלים שינה אצל חברים. כשמפחדים מליצן, מתחפשים בבית לליצן.

10 בקשות מבני נוער מקהילת הלהטב"ק

 

פרויקט טרוור, The Trevor Project, הוא ארגון אמריקאי העוסק במניעת התאבדות בקרב נוער להטב"ק - לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים וקוויר. הארגון מציע קו חירום, צ'אט קבוצתי, מרכז מחקר, חינוך והסברה. מצרפת מאתר הפרויקט 10 בקשות מבני נוער: סמכו עלי שאני יודע.ת מי אני הגנו עלי אל תתמכו בפוליטיקאים שמתנגדים ללהטב"ק למדו עוד על זהויות להטב"קיות כבדו את לשון הפנייה שלי תמכו באופן שבו אני מביע.ה את המגדר שלי שאלו שאלות על זהויות להטב"קיות קבלו את בן/בת הזוג שלי הביעו תמיכה במדיה החברתית תלו או הציגו דגל גאווה

איך להנות בחופשה עם הילדים?

חופשת פסח היא הזדמנות נהדרת לצאת לטיול עם הילדים וליצור יחד חוויות וזיכרונות. מצרפת רעיונות להגברת ההנאה ולצמצום הסטרס:

 

מה בין הקשר ציפרלקס וההיפוקמפוס?

ככדי להסביר כיצד תרופות פסיכיאטריות מקלות על דיכאון, כדאי להתחיל בהבנה של תפקיד ההיפוקמפוס, שהוא האזור במוח האחראי על זיכרונות רגשיים, טראומתיים וכואבים. כאשר אנו חווים זיכרון רגשי חזק הוא לא נמחק. למשל, לעולם לא נשכח איפה היינו ב-7/10. כשההיפוקמפוס מאחסן זיכרונות טראומטיים הוא מאבד חומר/נפח ומתכווץ.  נוירוגנזה (Neurogenesis) הוא תהליך היווצרותם של נוירונים (תאי עצב) חדשים במוח. היום יודעים שהתהליך יכול להתרחש גם בגיל 90. תרופות פסיכיאטריות כמו ציפרלקס מעודדות נוירוגנזה ותוך 6 שבועות מחדשות את התאים בהיפוקמפוס. להלן מספר דרכים לעידוד נוירוגנזה והחזרת נפח ההיפוקמפוס לגודלו הטבעי ללא שימוש בתרופות: פעילות גופנית אירובית  טיפול פסיכולוגי  תזונה עשירה בנוגדי חמצון ואומגה 3  שינה איכותית  למידה ואתגרים קוגניטיביים  מדיטציה והפחתת סטרס  קשרים חברתיים וחוויות חיוביות  חשיפה לטבע ולאור שמש

בואו נשתדל לא לירות את החץ השני

הבודהה השתמש במשל "שני החיצים" כדי להפריד בין כאב לסבל: "דמיינו אדם שנורה על ידי חץ וחווה כאב חזק ובלתי נמנע. כעת, דמיינו שאותו אדם נורה מיד בחץ נוסף, בדיוק באותו מקום. הסבל שלו יהיה כפול." החץ הראשון = חץ הכאב הבלתי נמנע וחלק מהחיים: מחלות, אובדן, כישלונות, פיטורים, פציעות, טראומה. כאב שהוא חלק מהמציאות האנושית. החץ השני = חץ הסבל המיותר שהאדם מייצר כתגובה לחץ הראשון: כעס, חרטה, האשמה, דאגה, פחד ומחשבות שליליות. בעוד שאין לנו שליטה על החץ הראשון, החץ השני נמצא לחלוטין בידיים שלנו, תלוי בנו ובשליטתנו. אם נהיה מודעים לו ונלמד לשחרר אותו, נוכל להפחית משמעותית את הסבל שלנו. לדוגמה: חץ הכאב: כישלון. חץ הסבל (המיותר): חוויה של נפילת ערך, איזה אפס אני, איך זה קרה לי. חץ הכאב: קושי בזוגיות. חץ הסבל (המיותר): לא רואים אותי, נמאס לי, אי אפשר להמשיך לחיות ככה יותר.

יש משהו שאת צריכה ממני היום?

בספרם החדש של בני הזוג גוטמן, "המתכון לאהבה", הם ממליצים שבני הזוג ישאלו זה את זה: "יש משהו שאתה צריך ממני היום?" או "יש משהו שאת צריכה ממני היום?" שאלה פשוטה זו טומנת בחובה יתרונות רבים: מעבירה את הפוקוס ממה שאני מקבל למה שאני נותן. מעודדת מעבר מפסיביות לאקטיביות. מחזקת את תחושת השוויון במאמץ ובאכפתיות. מאפשרת תקשורת ברורה במקום ניחושים או ניסיון לקרוא מחשבות. מבטאת מסר של רצון אמיתי להיות שם עבור בן.ת הזוג. משרה תחושת תקווה שיש עם מי לדבר. מסייעת בהפגת תחושת הבדידות.