מיניות כויסות רגשי

 

ד"ר אריאל כהן ארקין, סקסולוג ומנהל המרכז לבריאות מינית בשיבא, ציין בפודסקאסט "אנחנו לא צריכים כל יום סקס", שאנחנו כן צריכים כל יום לווסת את עצמנו. לדבריו, לפעמים המיניות נובעת מחיבור, אהבה ותשוקה בריאה, ולפעמים היא ניסיון למלא חסך רגשי, להרגיע כאב פנימי או לרפא "פצע" רגשי של אחד מבני הזוג. הוא מבחין בין 2 מסלולים: צורך מיני במסלול האדרנלין: מסלול הריגוש כשמסלול האדרנלין הופך לדרך העיקרית לויסות רגשי אנחנו עלולים לחפש שוב ושוב את אותו גירוי, לפעמים במחיר של פחות קשב לעצמנו או לבן/בת הזוג. ️צורך מיני במסלול האוקסיטוצין: מסלול האהבה והחיבור כאן המיניות היא לא רק אסטרטגיה לויסות רגשי, אלא גם חוויה של קשר, ביטחון, קרבה ושייכות.

מהו The Friend Effect ?

 

פרופ׳ גיל זלצמן שיתף בהרצאתו כתבה על The Friend Effect, "אפקט החברים", המראה כיצד קשרים חברתיים משפיעים לא רק על מצב הרוח, אלא גם על הגוף, המוח והבריאות שלנו. אנחנו חושבים על חברים כמקור לשמחה, אך המדע מגלה שההשפעה שלהם עמוקה הרבה יותר. בכתבה נגלה 23 "מתנות" שחברים טובים מעניקים לנו: מאטים הזדקנות תאית. מורידים לחץ, מתח ורמות קורטיזול. מפחיתים בדידות. מורידים סיכון לדיכאון ולחרדה. מחזקים הערכה עצמית. מגבירים שביעות רצון מהחיים. מגנים מפני בריונות בילדות. מגדילים חומר אפור במוח. משפרים אינטליגנציה חברתית. משפרים זיכרון ותפקוד קוגניטיבי. מחזקים את מערכת החיסון. מורידים דלקת בגוף. מפחיתים סיכון למוות מוקדם. מגנים על הלב וכלי הדם. מחזקים את הרשת החברתית של המוח DMN. מגבירים תחושת ביטחון ושייכות. מפעילים את מערכת האופיואידים הטבעית במוח להגברת הנאה. משפרים יכולת להתמודד עם כאב רגשי ופיזי. מגבירים גמישות מחשבתית ולמידה. פותחים אותנו להזדמנויות חדשות. מאפשרים לנו להשתנות ולצמוח. מספקים תיקוף רגשי. יוצרים תחושת משמעות בחיים. חברויות טובות הן לא רק הנאה אלא גם משאב ביולוגי שמגן על הגוף, מחזק את המוח ותורם לחיים ארוכים ובריאים יותר.

האם אני מדוכא או בדיכאון?

 

לפעמים מטופלים שואלים אותי "האם אני רק עצוב, או שאולי אני בדיכאון?" אחרי שלוש שנים של מתח וחוסר ודאות במדינה שלנו, חשוב לדעת שדיכאון הוא לא רק תחושת עצב. לפי ה־DSM-5, המדריך לאבחון פסיכיאטרי, אבחנה של דיכאון מג'ורי דורשת לפחות 5 מתוך 9 תסמינים, במשך שבועיים לפחות. לפחות אחד משני התסמינים הבאים חייב להתקיים: • מצב רוח ירוד • אפטיות, אובדן עניין או הנאה   תסמינים נוספים: • עייפות חריגה • אי שקט או האטה בפעילות • הפרעות שינה • שינוי במשקל או בתיאבון • מחשבות אובדניות • ירידה קוגניטיבית • תחושות אשמה או חוסר ערך   טיפולים הנמצאים בסל הבריאות: • טיפול פסיכולוגי • טיפול תרופתי • ECT טיפול בנזעי חשמל • TMS גירוי מגנטי מוחי • VNS גירוי עצב הואגוס באמצעות קוצב • אסקטמין (Esketamine) תרסיס לאף • DBS גירוי מוחי (ניתן כחלק ממחקר) דיכאון הוא הרבה יותר מעצב והבשורה הטובה היא שיש טיפולים יעילים שיכולים לעזור.

ואם רק תדברו אז יהיה יותר פשוט

 

כמעט כל זוג שפונה אליי לטיפול זוגי מבקש לשפר את התקשורת. לא פעם אני שומעת משפטים כמו: "הוא לא רואה אותי" או "היא הייתה צריכה לדעת". המשפט "ואם רק תדברי, אז יהיה יותר פשוט" משירו של גיא מזיג, מזמין את שני בני הזוג להחליף את הניחושים, הפנטומימה וקריאת המחשבות בדיבור ישיר, ברור ומכבד. משפט קצר "בעיניים טובות" יכול להחליף: פרצופים תלונות ביקורת עקיצות פנקסנות "אבי נעלבי" שיחות נפש מתישות צעקות ריבים ברוגז מומלץ לבטא את הרצון או הרגש שלנו במשפט קצר של עד 10 מילים, המתחיל במילה "אני" ומנוסח כבקשה. כדאי לזכור שלא תמיד נקבל את מה שביקשנו, אבל ניסוח חיובי בהחלט יעלה את הסיכויים לשת"פ.

איך עומס אלוסטטי פוגע בבריאות?

 

מערכת סטרס תקינה היא מצב שבו הגוף מתגייס לאירוע בעת הצורך, ובסיומה חוזר לנקודת הבסיס, ההומאוסטזיס (כפי שמופיע בתרשים בצבע ירוק).

סטרס כרוני נוצר כאשר אין מספיק זמן התאוששות, ובמקום לחזור לנקודת הבסיס המקורית, הגוף “מעלה” נקודות בסיס חדשות שוב ושוב לאורך זמן (כפי שמופיע בתרשים בצבע אדום). עומס אלוסטטי, Allostatic Load, הוא “המחיר” שהגוף משלם, הבלאי המצטבר (wear and tear) כתוצאה מסטרס כרוני. זהו מצב שבו מערכות הגוף נשארות מופעלות לאורך זמן, עם חשיפה ממושכת להורמוני סטרס, קורטיזול ואדרנלין. כאשר המצב הזה נמשך לאורך זמן, העומס האלוסטטי מצטבר ועלול להתבטא בסימפטומים או במחלות פיזיולוגיות ונפשיות. אז מה עושים? משקיעים ב-Self Care ומאפשרים לגוף זמן להתאוששות. מפנים זמן למנוחה, שינה איכותית, פעילות גופנית, קשרים מיטיבים, מיינדפולנס ורגעים של הנאה ומשמעות. כל אלה מסייעים למערכת הסטרס לחזור להומאוסטזיס ולהפחית את העומס האלוסטטי.

למה הילדים חייבים לעבוד בחופש?

 

הורים רבים אומרים: "אנחנו לא עבדנו בילדות ויצאנו בסדר. לילדים יש את כל החיים לעבוד." אבל קשה להשוות בין הילדות שלנו לזו של ילדינו. הדור הנוכחי גדל בעולם של התמכרויות והתנהגויות בסיכון ועבודה בקיץ היא דרך ליצור משמעות ולשמור עליהם פיזית ונפשית. מכיוון שרבים מהמתבגרים עושים את צעדיהם הראשונים בעולם העבודה, הם זקוקים לעזרה שלנו במציאת עבודה ולהכוונה שלנו במספר נושאים חשובים: תאום השכר מראש ובכתב (אפילו בהודעת ווטסאפ) וידוי שהתשלום הוא לא פחות משכר מינימום קבלת תשלום עבור תקופת התלמדות, ישיבות עבודה והשתלמויות ניהול מעקב אחר שעות העבודה ועדכון המעסיק באופן שבועי תאום מועד התשלום מראש ובכתב נקודה למחשבה, לא מכבד לעשות מניפולציה ולשלם לחבר שכאילו משלם לילדים על עבודה שהם עושים עבורו.

משרד העבודה - הזכויות המגיעות לבני נוער עובדים

מה זה NeuroArts ?

 

NeuroArts, נוירוארט, הוא תחום מחקר מדעי בין-תחומי שבודק איך חוויות אמנותיות משפיעות באופן מדיד על המוח והגוף ומשפרות את מערכת העצבים, הדם, הנשימה, החיסון, האנדוקרינית ואת המצב הפסיכולוגי. יצירת אמנות יכולה להפחית באופן משמעותי את רמת הקורטיזול, הורמון הסטרס. ביקור במוזיאונים יכול להפחית בדידות ולהגביר יכולות קוגניטיביות. שירה וזמזום מפעילים את עצב הואגוס שמרגיע את הגוף, מאט דופק ומסדיר נשימה. נגינה מגדילה את מספר הסינפסות והחומר האפור במוח שתומך ביכולות קוגניטיביות. מצרפת 18 טיפים לשילוב אומנויות בשגרת היומיום:  הפכו את האמנות לפעולה יומית ביתית. הזמינו את הילד ליצור ללא שיפוטיות. השתמשו באמנות כדרך לוויסות רגשי “צייר לי איך אתה מרגיש”. עודדו יצירה בעמידה או בתנועה תוך כדי הקשבה למוזיקה. ציירו או רקדו ביחד. בקרו יחד במוזיאון. אל תתקנו את הציורים של הילדים. אמרו "ספר לי על זה" במקום "מה זה?" אל תיבהלו מבחירה בצבע שחור. אל תשוו בין היצירות של הילדים. אל תמהרו לסיים יצירה, כי "החביתה מתקררת". אפשרו להתלכלך עם צבעי מים/ידיים/גואש. עודדו התנסות בחימר, חול ובצק. הכינו ביחד פלסטלינה ביתית. שלבו חומרים טבעיים (עלים, אבנים). עודדו חוג נגינה אפילו אם לא מתאמנים במהלך השבוע. אפשרו כל תקופה להחליף כלי נגינה. סרקו את היצירות במחשב במקום "להעלים אותם".

תרגיל סריקת איברים

מיינדפולנס, קשיבות, הוא תרגול של הפניית תשומת הלב לרגע הנוכחי בלי שיפוטיות. במקום לכאוב על חלב שנשפך בעבר או לדאוג מהעתיד, אנחנו מתרגלים נוכחות בהווה. תרגול סריקת איברים הוא כלי פשוט ויעיל לשחרור מתח, הרגעה ושיפור איכות השינה. אפשר לתרגל אותו לבד, והוא גם מצוין לפני השינה עם ילדים. במהלך התרגול מפנים תשומת לב לחלקי הגוף, מכפות הרגליים ועד הראש, תוך כדי נשימה איטית. אין צורך לשנות דבר בגוף, לא לכווץ ולא להרפות, רק להתבונן בתחושות בחלקי הגוף: כפות הרגליים, האצבעות, הקרסוליים, השוקיים, הברכיים, הירכיים, האגן, הבטן התחתונה, החזה, הגב התחתון, הגב העליון, הכתפיים, הזרועות, כפות הידיים, האצבעות, המרפקים, האמות, הצוואר, הגרון, המצח, העיניים, הגבות, הלחיים, הלסת, הלשון, החיך, הקרקפת.

 

מודל משולש הזוגיות - פרופ' רפי חרותי

 

פרופ' רפי חרותי, מומחה לזוגיות ושיקום תפקוד מיני, פיתח את מודל משולש הזוגיות. המודל הוא מפת דרכים להבנת הקשר הזוגי, וכולל חמש שכבות של תקשורת, הבנויות זו על גבי זו. הרעיון המרכזי הוא שכדי לשקם את המיניות, צריך קודם כל לייצב את השכבות התחתונות. שכבה 1: תקשורת יומיומית לוגיסטית. ניהול היום־יום (מי קונה חלב, מי מרדים). חוסר סנכרון בשכבה זו יכול לגרום לריבים ולתקשורת רעילה. בנוסף, זוגות שמתפקדים רק בשכבה הזו מרגישים כמו שותפים לדירה.   שכבה 2: תקשורת בין־אישית. הזמנה ללב שלי. שיתוף בחוויות היום והעמקת החברות, כמו "לשבת על בירה בפאב". שכבה 3: תקשורת אינטימית דרך מילים. הזמנה לנפש שלי. שיתוף בפגיעות וחשיפה רגשית. Intimacy= Into me you see. שכבה 4: תקשורת אינטימית דרך מגע (לא מיני). חיבוק ארוך, החזקת ידיים, נשיקה, ראש על הכתף, "קיצי" או מסאז. שכבה 5: מיניות מיטיבה היא תוצאה של כל השכבות שמתחתיה הבונות תשתית של חיבור רגשי, קרבה וביטחון.

2 מילים לויסות הקשר הזוגי

 

Turn Toward Instead of Away היא הקומה השלישית במודל "הבית הבטוח" של ד"ר ג'ון גוטמן. המשמעות: להתכוון אל בן.ת הזוג במקום נגד. כלומר, לבחור להגיב ולהתחבר, במקום להתעלם, לבקר או להתרחק. לעיתים שתיים־שלוש מילים טובות, שנאמרות בנדיבות מספיקות כדי להרגיע סערה, לחזק את הנפש וליצור קרבה אמיתית. גוטמן קורא לזה A BID for connection. מצרפת צמדי מילים פשוטים שאפשר לשלב ביום יום להרגעת הרוחות, לויסות הקשר הזוגי והעלאת מצב הרוח: יהיה בסדר. לאט לאט. יש לך את זה. קטן עליך. אני כאן. צעד צעד. גם זה יעבור. זה זמני. בול. ישששששששש. סליחה. וואלה. בכיף. אהבתי. בטח. הבנתי אותך. בוא ננסה שוב. אני איתך. נצלח את זה. זה מספיק טוב. מדויק. שיחקת אותה. הכל בסדר? כל הכבוד. אימצתי. זו טעות אנושית. כיף לי איתך. איזה אושר. זכיתי. הכל בסדר. יש זמן. יפה לך. בשמחה. תודה רבה. איזו נדיבות. סחטיין עליך. אני אוהב.ת אותך.

A BID for connection

יוגה צחוק - כלי לוויסות רגשי

 

יוגה צחוק היא שיטה ייחודית המשלבת צחוק יזום עם נשימה מודעת במטרה לשפר מצב רוח, לחזק את המערכת החיסונית ולהפחית סטרס. השיטה פותחה על ידי Dr. Madan Kataria, רופא משפחה מהודו, מתוך ההבנה שהגוף לא מבדיל בין צחוק אמיתי למלאכותי. כשמתרגלים יוגה צחוק לא חייבים להיות במצב רוח טוב או לספר בדיחות ומספר תרגילים יכולים לעזור בוויסות רגשי, להכניס קלילות ולשפר את האווירה המשפחתית. אפשר לשלב תרגילי יוגה צחוק בשגרת הערב או כטקס לפני השינה. מצרפת סרטון הכולל 10 תרגילי יוגה צחוק נבחרים. כשתרגלתי אותם הרגשתי לרגע "מטורללת"... וחשבתי שאולי דווקא זה מתאים למציאות שלנו היום :-)

ספר ילדים טיפולי בפורמט דיגיטלי במתנה!

 

"היער שלנו" היא תוכנית טיפולית-חינוכית לפיתוח חוסן, שפותחה על ידי מרכז משאבים (מיסודו של פרופ' מולי להד) וד"ר רונן ברגר. התוכנית מיועדת לסייע לילדים להתמודד עם משבר, אובדן ואי־ודאות בדגש על אתגרי התקופה מאז ה־7 באוקטובר. הסיפור מתאר שריפה גדולה ביער, התמודדות של החיות ושומרי היער, כיבוי השריפה והחזרת תחושת הביטחון. הספר עוסק בתמות טיפוליות רבות: אסון, סכנה, שמירה על ביטחון, הישרדות, עזיבה של הבית, עזרה הדדית, הסתגלות למציאות חדשה, געגוע, בחירה לחזור או לא לחזור הביתה, זיכרון, הנצחה, ריפוי וחזרה לשגרה. הספר זמין בשפות עברית, ערבית ואנגלית וניתן להורדה בחינם בקישור הזה

תכנית היער שלנו - פיתוח חוסן והתמודדות עם אי ודאות, משבר ואובדן לילדים צעירים

כרטיסיות שיח לפסח

 

כרטיסיות שיח לחג הפסח הן דרך פשוטה וקסומה להפוך את ארוחות חול המועד לזמן של חיבור אותנטי משפחתי. השאלות מעודדות שיח רגשי, התשובות מפתיעות ופתאום עולים רגעים של: "וואלה, לא ידעתי את זה עליך!" הכרטיסיות עוצבו ע"י עמותת "דרך כפר - יוזמות חינוך". להלן לינק לחוברת ההפעלות שלהם לחג הפסח.

כרטיסיות יוגה לילדים בהשראת חג הפסח

 

איך לחזק ביטחון עצמי בממ"ד?

 

בין אזעקות, חוסר שינה וטרפת מתמשכת, ממליצה שניקח רגע לעצור ולבחור איזה קול ישמע בתוכנו. מצרפת משחק/תרגיל לחיזוק הביטחון העצמי של הילדים. מה עושים? עוברים על אותיות הא'-ב' ולכל אות מחפשים תכונת אופי טובה שמאפיינת את הילדים או אותנו. המטרה? לתת לילדים שפה של כוחות, לאמן את המוח להתמקד בחוזקות ולהרגיע את הגוף דרך חשיבה חיובית. מתי? ניתן לשחק את המשחק כשממתינים בממ"ד. אני לאחרונה בוחרת להירדם עם התרגיל הזה. דוגמאות: א: אותנטיות, אמפתיה, אופטימיות ב: ביטחון, בגרות, בהירות ג: גמישות מחשבתית, גבורה, גישה חיובית ד: דאגה לאחר, דרך ארץ, דמיון ה: הרפתקנות, הודיה, הסתגלות ו: ויסות עצמי, ויטליות, ורסטיליות ז: זרימה, זכירה, זיהוי צרכים ח: חמלה, חברות, חיוביות ט: טוב לב, טיפוח, טקט י: יוזמה, יצירתיות, יציבות כ: כנות, כבוד, כוונה טובה ל: למידה, לבביות, לויאליות מ: מתינות, מוטיבציה, מיקוד נ: נתינה, נדיבות, נוכחות ס: סבלנות, סקרנות, סלחנות ע: ענווה, עצמאות, ערנות פ: פתיחות, פרגון, פתרון בעיות צ: צלילות, צחוק, צוותיות ק: קבלה, קלילות, קרקוע ר: ראיית טוב, רכות, רעות ש: שמחה, שיתוף, שלווה ת: תקווה, תקשורת תמיכה

מסר מפרופ' מולי להד

 

פרופ' מולי להד הוא אחד המומחים המובילים בעולם לטיפול בפסיכוטראומה. להד כתב 35 ספרים ועשרות מאמרים. משתפת את מה שהוא כתב השבוע לצוות המטפלים שלו: צוותי מטפלים יקרים, אם יש משהו שאני יודע בוודאות ברגע הזה, זה שאף אחד מאיתנו לא הגיע לכאן היום עם מיכל דלק מלא. אנחנו כבר לא בתחילתה של תקופה קשה. אנחנו עמוק בתוך מציאות מתמשכת, וכולנו מרגישים את המחיר. יש כאן עייפות אמיתית. פיזית. נפשית. משפחתית. ואם מישהו מכם מרגיש שהוא כבר לא מגיב כמו פעם, זה לא סימן שמשהו לא בסדר איתכם. זה סימן שאנחנו בני אדם שעובדים קשה מאוד כבר הרבה מאוד זמן. דווקא בתקופות כאלה חשוב לזכור: חוסן לא נראה כמו כוח בלתי נגמר. חוסן נראה כמו אנשים עייפים שממשיכים להופיע, שממשיכים לדאוג, ושעדיין מוצאים דרך להיות שם אחד בשביל השני. אנחנו לא נדרשים עכשיו להיות מושלמים. לא בבית, לא בעבודה, ולא בתוך עצמנו. מספיק שנהיה טובים מספיק, קשובים מספיק, ושנזכור לקחת נשימה ורגע או שניים כל כמה זמן גם בתוך העומס. כל אחד מכם מחזיק הרבה יותר ממה שרואים מבחוץ, משפחה שמודאגת, חוסר ודאות, עומס משימות, ולצד זה גם מחויבות עמוקה לעזור לאחרים. זה שילוב לא פשוט — והוא ראוי להכרה. הכוח של צוות כמו שלנו לא נמדד בזה שאף אחד לא מתעייף. הוא נמדד בזה שאנחנו יודעים לזהות עייפות, ולתמוך אחד בשני בתוכה. אם יש משהו שאני מבקש שניקח מכאן היום, זה פשוט: להוריד חצי מדרגה של ביקורת עצמית, להוסיף חצי מדרגה של חמלה לעצמנו ולאחרים, ולהמשיך לצעוד יחד, בקצב שאפשר להחזיק לאורך זמן. אנחנו כאן אחד עם השני. וזה גם עכשיו מקור כוח אמיתי. מולי ויפתח.

מהי תאוריית ה- Spoon ?

אנתיאה מילר, פסיכותרפיסטית אדלריאנית מבריטניה, שיתפה ב-Spoon Theory בהרצאתה בנושא "טיפול מותאם לאוטיזם". תאוריית הכפיות פותחה על ידי כריסטין מיזרנדינו, כשניסתה להסביר לחברה איך מרגישה ההתמודדות היומיומית עם מחלה כרונית. התאוריה מדמה את מאגר האנרגיה היומי שלנו ל"כפיות". כל פעולה, פיזית או רגשית, גובה כפיות, וכאשר הן נגמרות, פשוט אין יותר אנרגיה זמינה.

מטאפורת הכפיות יכולה לעזור לאנשים המתמודדים עם מחלות, טראומה, דיכאון, חרדה, סטרס, ניהול חשבון העו"ש ו-ADHD. מצרפת מספר נקודות למחשבה לניהול האנרגיה, הויסות הרגשי והבנת האחר:

• שאלו בבוקר כמה כפיות יש לי היום ותכננו את היום בהתאם.

• הימנעו מאנשים, מצבים ופעולות זוללי כפיות.

• צמצמו משימות - לא כל פעולה שווה כפית.

• הקדימו מנוחה לקריסה - כפית מניעה תמיד “זולה” יותר מכפית שיקום.

• צרו שפה משותפת - שתפו את הסביבה הקרובה במושג הכפיות.

• כבדו ימים דלי־כפיות בלי אשמה ובלי דרמה. הם חלק מהחיים, לא תקלה.

• אל תיכנסו למינוס כפיות - חוב אנרגטי עלול להתבטא בתסמינים גופניים.

• תרגלו חמלה עצמית: “יש לי היום מעט כפיות, אז אני עושה רק את המינימום.”

• שאלו לפני פעולה: “האם זה שווה לי שתי כפיות?”

• הציבו גבול ברור: “אין לי כרגע כפיות לשיחה הזאת, נמשיך אותה ביום אחר.”

• הביעו אמפתיה: “אני רואה שנגמרו לך הכפיות.”

• הקלו על עצמכם: “אעשה את זה בגרסת כפית אחת.”

• התבוננו בכנות: “זה גובה ממני יותר מדי כפיות כרגע.”

• פתחו מודעות: “אני מתקרבת לכפית האחרונה - זה הזמן לעצור.”

• השאירו תמיד 1–2 כפיות לסוף היום.

• זכרו - מחר מגיע יום חדש עם כפיות חדשות.

 

אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי

 

לקראת יום האהבה אשתף במשפט של חנה: “אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי” - לאחר שנים של עקרות היא זכתה סוף סוף ללדת את שמואל הנביא. הורות היא מסע מלא משמעות ורגש, ובו למילים שלנו יש כוח עצום ליצור חיבור וביטחון. משפטי אהבה פשוטים, יומיומיים, נטמעים בלב ילדינו, בונים ביטחון עצמי, מחזקים תחושת ערך וחוסן רגשי. להלן דוגמאות שמומלץ לשלב באופן שוטף בשגרה היומיומית: אני אוהב.ת אותך. איזה כיף שאתם הילדים שלי. אתם מתנה. אני מאושר.ת להיות ההורה שלך. זכיתי. איזה מזל שנולדתם. אתם הגשמת חלום. זו זכות גדולה לגדל אתכם. אתם האור שלי. אני כל כך שמח.ה שאתם הילדים שלי. אני מודה ליקום. אתם החלק היפה של חיי. אתם הנחת שלי. I'm so lucky to have you אלוהים אוהב אותי. מצרפת סרטון “אני אוהב אותך ב־60 שפות", למי שיותר קל לומר את המשפט בשפה אחרת:

אומנות העידוד ע"י ברוס טייט

 

החודש השתתפתי בסמינר של ברוס טייט, מטפל אדלריאני מאנגליה. מצרפת סיכום שלו ושל פרופ מנפורד הכולל 19 נקודות לעידוד אחריות, ביטחון עצמי ובריאות נפשית:

1. קחו אחריות על עצמכם.
2. במקום לבקר, חפשו את החיובי במה שקרה או במה שנעשה.
3. קבלו חוסר שלמות - האומץ להיות לא מושלם מאפשר יצירתיות ולמידה.
4. שימו לב והכירו במה שכן עבד טוב.
5. שמרו על הכוח אצלכם - אף אחד לא יכול לפגוע בכם בלי שתאפשרו זאת.
6. השתמשו בחוויות כהזדמנויות ללמידה, גם אם הן נתפסות בעיניכם כטעויות.
7. חשבו מה אפשר לעשות אחרת בפעם הבאה כדי להשתפר.
8. פעלו בצורה אחרת.
9. שחררו ציפיות לא ריאליות והטילו ספק ב "צריך/מוכרח/חייב".
10. ותרו על אחריות ששייכת לאחרים.
11. תרגלו תקשורת אסרטיבית (ולא תוקפנית או פסיבית).
12. פעלו במקום להגיב.
13. קבלו החלטות עבור עצמכם והשאירו לאחרים לקבל החלטות עבור עצמם.
14. שאלו “מה אני עושה?” במקום “איך אני עושה?".
15. כשעולים רחמים עצמיים, חפשו משהו לעשות עבור מישהו אחר.
16. אמרו תודה כשמחמיאים לכם.
17. הפכו את “המבקר הפנימי” ל“מעודד פנימי”.
18. תארו התנהגות במקום להדביק תוויות (גם לעצמכם).
19. מצאו הנאה בפעילות הכוללת התנדבות, תרומה ושיתוף פעולה.

אני מאמצת מהרשימה 3 המלצות לחודש הקרוב. ואתם?

דיוק האושר וטשטוש הכאב

 

השיר של יהודה עמיחי, חתן פרס ישראל לשירה, "דיוק הכאב וטשטוש האושר" מצביע על הפער בין העושר הלשוני שבו אנו מתארים כאב, לבין השפה הדלה שבה אנו מתארים אושר. "לָמַדְתִּי לְדַבֵּר אֵצֶל הַכְּאֵבִים" היא הזמנה לעשות את ההפך: לטשטש את הכאב ולדייק את האושר. לדוגמא:   טשטוש הכאב: לטשטש משפט כואב שנאמר בזמן ריב. דיוק האושר: לדייק את ניסיון התיקון שהגיע אחרי שעה.   טשטוש הכאב: לטשטש את הטון הגבוה ששמענו בריב. דיוק האושר: לדייק את המסר החשוב שמסתתר מאחורי הטון.   טשטוש הכאב: לטשטש את חוסר היוזמה בקשר. דיוק האושר: לדייק את שאר הסיבות שבזכותן אנחנו ביחד.   טשטוש הכאב: לטשטש את הביקורת. דיוק האושר: לדייק את האכפתיות שהיא מייצגת.